1
אמר קונם אשתי נהנית לי ר"ל נהנית ממני אע"ג דאמרינן לעיל דלאו כל כמיניה שיאסרנה מליהנות ממנו שהרי הוא משועבד לה י"ל דמיירי שתלה בתשמיש שקאמר אם נהנית לי יהא תשמישה אסור עלי דזה יכול לעשות כמבואר לעיל בסי' רל"ה או שמיירי שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ומעשה ידיה מספקות לה ואז חל הנדר לענין שאר הנאות לבד מתשמיש ולפי שאין כאן עיקר הדין לא נחית רבינו לפרטו ודוקא שאמר בלשון נדר דעל ההנאה חל נדר אבל בל' שבועה שחלה על גופו ולא על החפץ א"א שיאסר ממונו עליה או תשמישה עליו ודוק ופשט זה כולו דחוק לכן נראה כמ"ש בפרישה: