1
(והאיסור השם כו' כגון איסור לה' שאעשה כו' ז"ל הכ"מ פ"ב דשבועות וא"ת אם הזכיר השם מאי איריא דאמר תרי זימני לאו או הן בחד זימנא סגי יש לומר דאי אמר בה' שלא אעשה או שאעשה פשיטא דבחד זימנא סגי אבל הב"ע כשלא הזכיר השם דרך שבועה אלא שלא בדרך שבועה מאחר שהזכירו סמוך ללאו לאו או בהן הן הוי כנשבע וזה מבואר בלשון רבינו כו' עכ"ל ולדבריו מ"ש א"א ז"ל כגון שאמר איסר לה' שאעשה קאי אאיסר ומבטא וק"ל עכ"ה): עיין בש"ע (ר"ס רל"ט והוא מהג"א ריש שבועת העדות תשובת מהר"ם עכ"ה) דין יהודי שגנב לעכו"ם וחייבוהו שבועה במעמד שאר יהודים ויודעין שישבע לשקר (ויאמרו אין אנו חפיצים לשמוע שבועה זו עכ"ה) הואיל ויש חילול השם בדבר יכפוהו לפשר עם העכו"ם ולא ישבע לשקר ואם אנוס הוא וליכא חילול השם בדבר יעשה כדלעיל סימן רל"ב: