ואפילו לא ראה ר"ל דודאי ראה עם ונחש וחומה כו' עיין בב"י שהביא דברי ר"ן שכתב בפ"ג דשבועות דבנדר אם לא ראיתי כיוצאי מצרים בעינן שיראה עם רב ששייך לומר עליהן דרך גוזמא כיוצאי מצרים (וב"י תמה ע"ז דנתן דבריו לשיעורין ע"ש ועיין בפי' המשנה דנדרים דף כ"ד ע"ב) אבל בנחש כקורת בית הבד אפי' לא ראה כלל אפ"ה אין נדר נדר. ורמ"א ז"ל בד"מ תמה עליו ע"ש. והמעיין בדברי הר"ן נדרים ד' כ"ד ע"ב בפי' המשנה יראה דלא ק"מ דכתב שם דב' גווני מיני נדרי הבא נקט התנא חד דדרך לומר עליו כן דרך גוזמא וחד דרך הבאי כלל דאין שייך לומר כלל אנחש שהיא טרוף כקורת בית הבד ומעיקרא בשעה שהוציא הנדר מפיו כיון שלא יהא נדר דאל"כ הו"ל ליאסר עליו הככר כיון דודאי לא ראה כן ע"ש שהאריך: (כתב בתשובת מהרי"ו סימן נ"ט מי שנשבע בכעסו אם פלוני היה אצל עסק זו אתן להקדש אלף זהובים אם נמצא שהיה אותו פלוני אצל העסק נראה דפטור דהוי כנדרי שגגות וכ"פ רמ"א עכ"ה):