ואפילו היה לו משכון ביד המלוה האי אפילו הי"ל משכון אתיא נמי לשיטת רבינו תם דמיירי במזונות אשתו וכמו שהוכחתי בק"ש שם בח"מ ריש סימן קכ"ח דפורע חובו דקתני במשנה סתם ומוקי לה בגמרא חנן הוא ופירש ר"ת דר"ל כחנן דאיירי במזונות אשתו ר"ל כמו שחנן פוטר הבעל מלשלם למי שפרנס אשתו כן נמי פוטר מלשלם למי שפרע אותו חוב כגון ראובן שזן אשת שמעון ולקח ממנה משכון ובא לוי יפרע לראובן ולקח מידו המשכון ואחר כך חזר לוי על שמעון אין שמעון חייב לפרוע לו החוב שבא מכח מזונות אשתו ומחוייב להחזיר לו משכונו בחנם משום דא"ל לא עדיפת מראובן דלא הייתי פורע לו וכחנן והשתא א"ש נמי דל"ת מ"ש בסמוך דברי ר"ת והרא"ש אהדדי דנוכל לחלק ולומר דאינו מתירין אלא לפרוע חובו דהיינו ללוי שפרע לראובן אבל לא לפרנס אשתו של המודר בעצמו דאית ביה משום מראית עין טפי ואפשר דה"ט דהרא"ש במה שמתמה רבינו עליו בסמוך במה שהביא המפרשים בפסקיו כו' דס"ל דאע"ג דקי"ל כחנן מכל מקום איכא משום מראית עין לפרנס המודר אשתו בעצמו ודו"ק: