1
אבל אם היה בלבו פת חטין כו' וכתב הרמ"א דה"ה אם היה בלבו כו' וכן משמע ממ"ש היה בלבו לידור מפת חטין והוציא כו' מותר בשניהן מדלא חילק בהיה בלבו פת שעורין והוציא בשפתיו פת סתם דמותר משמע דאסור בפת שעורין וכן לקמן סי' רי"ז כתב רבי' הנודר מהפת אסור בפת חטין ושעורין כו' והוא מדברי הירושלמי כמ"ש ב"י שם וא"כ צ"ע על הב"י שהעלה כאן בצ"ע אם דעתו על פת שעורין והוציא פת סתם אם אינו אסור אלא בפת שעורין שהוא נקרא פת סתם (גם בתשובת בן לב חלק א' דף ע"א ובחלק ג' דף קי"ח ע"א כתב דיראה מדברי הטור דאם היה בלבו פת שעורין והוציא מפיו פת סתם דאסור בכל מיני פת ומותיב ומפרק ע"ש ומסיק ומהתימא איך הניח סברת אביו הרא"ש וסברת כולהו רבוותא ולא הזכירם ולפי מה שכתב א"א ז"ל בפרישה ודרישה לק"מ עכ"ה):