רחב ב' אצבעות בינונית והקילוח ג"כ יהא כשיעור הנקב כיון שהפסול דאורייתא רמ"א כש"ע (והוא מריב"ש סימן רכ"ב וכ"כ ב"י עכ"ה). וא"ש מה שמסיק וכתב ואם נפרץ למעלה אפי' אין המים מתערבים כו' דקשה מים מאן דכר שמיה והול"ל אפי' אין בנקב אלא כעובי קליפת השום ולפי מ"ש דבעינן שקילוח יהיה כמלא נקב א"ש דחדא באידך תליא ועפ"ר. כתב המרדכי בשם רא"ם שכתב בפי' צריך להזהיר שלא להטביל במעיינות המקלחים דרך סילון של מתכות דרך זחילה כדין מעיין אלא באשבורן כו' ואף שאין בו בית קיבול כו' כדחנן כלי מתכות פשוטיהן טמאים כו' שוב כתב שיש ליזהר אף באשבורן ע"י דבר המקבל טומאה ע"ש אבל והו לשון הרמב"ם בפ"י דמקואות כל כלי שלא נעשה לקבלה אע"פ שהוא מקבל אינו פוסל את המקוה (כגון הסילונות שהמים נמשכין מהם ואע"פ שהן רחבים באמצע ומקבלין אין פוסלין את המקוה עכ"ה) בין שהיו של מתכות או של חרס ע"כ ולקמן כתב המחבר לאסור בסילון של אבר או של מתכות ע"ש: