1
ופורש מיד ז"ל הרשב"א בתשובה אע"ג דאין לך מכה גדולה מזו לא תלינן בה בדתלינן בעלמא במכה משום דשאני הכא דיש לחשוש לדשמואל דאמר יכולני לבעול כמה בעילות בלא דם ועוד בבתולה יש להחמיר לפי שאינה אלא לפי שעה ופ"א אבל היכא שאפשר שתאסרנה על ידה לבעלה לא החמירו עכ"ל וז"ל הרא"ש טעם חומרא זו משום דבעילת מצוה לכל מסורה ואין הכל בקיאין בחילוק שיש בין שלא הגיע זמנה לראות ובין הגיע זמנה ובין בוגרת ובין ראתה ללא ראתה ועוד משום שחתן יצרו תוקפו עליו הלכך הסכימו רז"ל להשוות כולן וליתן להן דין חומרא שבחומרא דהיינו בוגרת שראתה דנותנין לה בעילת מצוה לבד עכ"ל וב"י הביאם: