וגריס הוא ט' עדשות ועדשה הוא ד' שערות נמצאו ל"ו שערות כן הוא במשנה בפ"ו דנגעים ומוכח שם בפי' המשנה מהרמב"ם שר"ל שערות על המקומות של שעורות ושער ר"ל ברוחב המקום שיש בין שער לשער ונמצא שיעור גריס הוא ל"ו מקומות דהיינו ו' מקומות על ו' מקומות והיינו נמי ג' עדשים על ג' עדשים דכל עדשה היא בארכה ב' מקומות וברחבה ב' מקומות וזה שכתב שם הרמב"ם דמה דכתיב בנגע ב' שערות לבן ר"ל צמיחת ב' שערות ונלע"ד דר"ל יניקת ב' שערות דכל שער יונק מכל הצדדין סביביו בחצי שיעור רוחב שיש מן שער לשער נמצא שיניקת ב' שערות מחזיק כשיעור שיש בין שער ראשון לשער ג' כזה ?| | | והיינו ברוחב ב' מקומות שהרי כל שער יונק חצי שיעור ריוח מזה וחצי שיעור ריוח מזה וכשתקבע ל"ו שערות ו' על ו' הוה ג"כ עד"ז שיניקת שני שערות החיצונות יניקתן הולכת להלאה שיעור חצי ריוח והוא בכלל שיעור הגריס ונמצא שהן עומדין הל"ו שערות שוה במרובע אחד ודו"ק וע"ש בפי' המשנה להרמב"ם בפי' שיעור גריס דנגע ומתוכו תעמוד על מ"ש מהרי"ו בסימן ס"ב כי א"א לציירו כ"א על מ"ש שם הרמב"ם דהיינו שתצייר הנגע באמצע ב' מקומות על ב' מקומות ואח"כ תוסיף עליו כן מכל ארבעה צדדין וגם תרבע כן בקצוות ותמצא מכוון ו' על ו' ובכללן יחד המה ל"ו וק"ל. ובזה אתי שפיר דבתשובות מהרי"ו סימן ס"ב כתוב דשיעור עדשה היא ב' שערות וכן הוא האמת דעדשה לפי מ"ש ארכה ב' שערות אלא שרחבה ג"כ ב' שערות והתם בתשובה לא מיירי אלא באורך או ברוחב ושם פי' נמי דל"ו שערות כוונתו על המקומות של השערות כמ"ש ודו"ק. וכתב ב"י בשם מהר"י מולין ז"ל שיעור הגריס כמו ט' עדשים וט"ס הוא במרדכי שפתב תשעה שעורות כו' עכ"ל ומהרי"ו כתב בתשובה הנ"ל דשפיר גרסינן שעורות דשעורות ועדשות חד שיעור יש להן ע"ש. ומ"ש ב"י עוד בשם מהר"י מולין ז"ל אלא ט' עדשים על ט' עדשים שהם ל"ו שערות נראה דל"ד נקט ט' על ט' ואולי הוא ג"כ ט"ס. ודומה לזה כתב ב"י בא"ח בהלכות סוכה סי' תרל"ד ששיעור ההיקף סוכה עגולה כ"ט וב' חומשים על כ"ט וב' חומשים וצ"ל דל"ד קאמר ועיין מ"ש שם: