איבה חוששת שהרי לא קבעה כו' עיין מ"ש בפרישה (ויש רוצין לחלק מ"ש א"א ז"ל אבל קודם קביעות ג' פעמים חוששת כמ"ש לקמן גבי פיהקה דשאני קפיצה מפיהוק שהיא רואה מחמת אונס ולכן לא חשיבא שתהא צריכה לחשוש רק בשתראה ג' פעמים דחשיבא קבוע וכסברא זאת כתב הרשב"א והביאו ב"י בדף קצ"ד סוף ע"א ולכן כתב רבינו הדין גבי פיהוק וגבי קפיצה לא השמיענו ודו"ק עכ"ה) מה שנ"ל וזהו דלא כב"י שכתב בסמוך גבי פיהקה שכתב רבינו ז"ל ואם בא וסת הגוף לזמן ידוע כגון מר"ח לר"ח או מכ' יום לכ' יום קבעה לה וסת לזמן ולמיחוש הוסת ואינה חוששת אלא לשניהן ביחד כו' דכתב דהאי אינה חוששת ר"ל כדין חשש דוסת הקבוע דאפי' אם עברה העונה ולא הרגישה אפ"ה צריכה בדיקה. אבל מ"מ חוששת כדין וסת שאינה קבוע ולפי דבריו כן הדין ג"כ הכא בקבעה לקפיצות. ולע"ד ל"נ דל' אינה חוששת משמע דאינה חוששת כלל ומה שהביא ב"י שם ראיה ממ"ש אח"כ כו' אין ראיה דשם איירי בלא קבעה לשניהן יחד וק"ל ועמ"ש עוד מה שיש לדקדק אדברי ב"י: