בב"י בד"ה וביום העשירי כו' וז"ל סמ"ג כו'. ומה שכתב שי"א דבעינן כו' ומה שכתב אבל כו' לישנא דאבל לא ניחא לי כו'. לפי הצעתו של ב"י שהי"א מד"ת וי"א מד"ס הם ר"א בן עזריה ור"ע קשה לו לישנא דאבל. אבל כשתדקדק בדברי הסמ"ג שהביא תמצא שכשל עוזר ונפל עזור וזה כי לפי פירושו על הסמ"ג קשה למה כתב הסמ"ג ואם ראתה יום עשירי צריך שימור לרבי יוחנן יום י"א כנגדו מן התורה הרי יש אומרים שהוא מד"ס גם בראתה בעשירי לפי פירושו של הב"י והסמ"ג לא כתב הי"א רק בראתה בעשירי ואחד עשר וביישוב קושיא זו נחה שקטה גם כן קושיית הב"י על הסמ"ג. ופירוש דברי הסמ"ג הם כך בעשירי לרבי יוחנן מן התורה לדברי הכל אבל בעשירי ואחד עשר פליגי היאך סובר רבי יוחנן די"א שהוא צריך שימור לרבי יוחנן מן התורה וי"א דלרבי יוחנן אין צריך שימור אלא מד"ס ופלוגתא זו לדעת רבי יוחנן הם רב ששת ורב אשי דפ' בא סימן (נדה ד' נ"ד) דלרב ששת סבר רבי יוחנן שא"צ שימור אלא מד"ס ולרב אשי צריך שימור מן התורה וע"ש בתוס' בסוף דיבור תשמש בתישסר ופלוגתא זו דרב ששת ורב אשי הוא דוקא בראתה ביום עשירי ואחד עשר אבל בראתה בעשירי לחוד כ"ע מודו דלרבי יוחנן הוא מן התורה כנ"ל ליישב הסמ"ג ובב"י פירש דבריו בע"א וע"כ קשה לו מה שהקשה: