טבח שלא הראה סכינו לחכם אלא בדקה לעצמה ושחט בה ונמצא יפה מנדין אותו כו' (בהגהות אלפסי פ"ק דחולין כתב דבנמצא יפה החכם יכול למחול על כבודו ולא מנדין לו עכ"ל ד"מ וכ"כ הה"מ ספ"א הלכות שחיטה בשם סה"ת אבל המיימוני שם והסמ"ג בד' ק"מ ע"א כתבו דמנדין אותו לפי שיסמוך על שחיטתו פעם אחרת ותהיה פגומה וישחט בה עכ"ה) ואם נמצאת פגומה. ז"ל הגמרא בפ"ק דחולין ריש ד' י"ח אמר רב הונא האי טבחא דלא סר סכינו קמי חכם משמתינן ליה (משום אפקירותא דמנדין על כבוד הרב) ורבא אמר מעבירין ליה ומכריזין אבישרא דטריפה הוא ול"פ כאן כשנמצא סכינו יפה כאן כשלא נמצאת סכינו יפה רבינא אמר היכא דלא נמצא סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא (פרתא תרגום של פרש) דאפילו לעכו"ם לא מזדבן (והיכא דנמצאת סכינו יפה מניחין אותו למכרו לעכו"ם ולא לישראל משום קנסא) ההוא טבחא דלא סר סכינא קמיה דרבא בר חיננא שמתיה ועבריה ואכריז אבשריה דטריפה הוא (דקסבר דאפי' נמצאת סכינו יפה אמר רבא דמעבירין אותו) איקלעו מר זוטרא ורב אשי לגביה (פי' לגביה דרבא בר חיננא) אמר להו לעייני רבנן במילתא דתלו ביה טפלי (פי' קטנים תלוים עליו וצריך להשתכר) בדק רב אשי לסכינו ונמצאת יפה ואכשריה (דקסבר הא דאמר רבא מעבירין ליה כשלא נמצא סכינו יפה קאמר) א"ל מר זוטרא ולא ליחוש מר לסבא (לרבא בר חיננא שהעבירו ואתה מכשירו) א"ל שליחותיה קעבדינן (שהרי צוונו למצא לו זכות ועכשיו שמצינו לו זכות אין אנו צריכין להמלך בו עכ"ל הגמרא עם פרש"י והרי"ף לא הביא בהלכותיו הא דרבינא הנ"ל והרא"ש כתב בפסקיו ז"ל תמהני למה לא הביא הך דרבינא דהוא בתרא עכ"ל. והב"י כתב על תמיהת הרא"ש ז"ל ונראה דטעמו של הרי"ף שהוא מפרש כמ"ש בעל העיטור דרבינא ס"ל דבנמצאת סכינו יפה פליגי דהיכא דלא נמצאת יפה ל"ק רבא דמכריזין עליה דטריפה דבהא אפי' לעכו"ם לא מזדבן וכיון דפליגי בנמצאת סכינו יפה פסק הרי"ף כלישנא קמא דאמר דלא פליגי להקל על הטבח שלא להוציא ולהפסיד ממונו ואפי' נמצאת סכינו שאינו יפה הכל מודים דאין מקלקלין אותו כפרשא דחוששין לפסידת הטבח ומניחין אותו למכרו לעכו"ם עכ"ל ב"י. ור"ל דאם היינו אומרים דרבינא ג"כ ס"ל כדקאמר בגמרא ל"פ ורב הונא ורבא מודים בנמצאת סכינו שאינו יפה דמניחין אותו למכרו לעכו"ם נמצא רבינא פליג אתרווייהו והיינו אומרים דהלכה כמותו כיון דהוא בתראה משא"כ עתה דרבינא מחולק עם לישנא קמא דלישנא קמא ס"ל דל"פ ורבינא ס"ל דפליגי בנמצאת יפה וכשנמצא שאינו יפה ס"ל לרבינא דרבא ג"כ ס"ל דמסמין ליה בפרתא ומ"ה עבד כרבא בכה"ג אמרינן דאין הלכה כרבינא אלא כלישנא קמא דהוא סתמא דתלמודא דאמר ל"פ ובנמצאת סכינו שאינו יפה כ"ע מודים דמוכרין לעכו"ם. והנה יש לתמוה לכאורה על תמיהת הרא"ש ועל ישובו דהב"י הלא יש ליישב ולומר בפשיטות דמש"ה לא הביא הרי"ף הך דרבינא משום דס"ל בעובדא הנ"ל דרב אשי אכשר להאי טבחא דלא הראה סכינו לרבא ב"ח ונמצאת סכינו יפה ופרש"י משום דסבר דרבא לא אמר מעבירין אותו אלא באינו נמצאת סכינו יפה וכנ"ל והיינו דלא כרבינא וכל היכא דפליגי רבינא ורב אשי אהדדי הלכה כרב אשי וי"ל דס"ל דרש"י דכתב ז"ל משום דסבר דרבא לא אמר מעבירין אותו כו' לא משום דס"ל לרש"י כרבא נקטי אלא חדא מנייהו נקט וכאילו כתב "דרבא לא אמר "מעבירין אותו כו' "ורבינא לא הוה "ממסמס ליה בפרתא אלא באינו נמצאת יפה ועובדא דרב אשי היה בנמצאת יפה אבל בנמצאת שאינו יפה נוכל לומר דרב אשי מודה לדרבינא דמסמסין ליה בפרתא וא"כ מקשי שפיר ודו"ק: