דאפילו אם היתה העיסקא בבית המקבל כו' וכתב ב"י ז"ל וכתבו התוס' דר"ח גריס מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות מעלין לבהמה מעלין כו' פי' אם היו פירות כבר מונחין בחצר המקבל מעלה לו פירות כשער שבשוק ומעלה עליהם שכר כתף שהיו צריכין להביא פירות מביתו של נותן לבית המקבל עכ"ל ומשמע לכאורה דה"ק שאם הביאם הנותן כשלוקחים מן השוק והפקידם בבית המקבל ואח"כ התנו זה עם זה שיקחם בתורת עיסקא אומרים אילו היה זה מוליך הפירות לביתו היה צריך ליתן שכר כתף שיביאם מביתו לבית המקבל ונמצא שאם קנה הפירות בק' דינרים והיה נותן לכתף שנים הרי הפירות על הנותן בק"ב גם עכשיו שלא נתן שכר כתף נחשב כאילו נתנו ונחשב שהפירות קנוים בק"ב ולפ"ז כי קתני דמעלין שכר כתף למעות לתועלת הנותן קאמר ולא מסתבר לרבינו לפרש כן דהא לבהמה ולהעלות ולדות לתועלת המקבל מיתנו אם כן גם שכר כתף דמיתני בהדייהו לתועלת המקבל הוא ומש"ה מפרש דה"ק ר"ח דאותן דינרים שהו"ל ליתן לשכר הכתף שיביא הפירות מביתו לבית המקבל יתנם למקבל שישא ויתן בהם ויהיה גם שכרן לאמצע. והרי"ף והרא"ש גורסים כגירסת ר"ח אבל לא פירשו בו דבר ובתוספי הרא"ש מצאתי ור"ח גרס מקום שנהגו להעלות שכר כתף כו' לבהמה מעלין כו' פי' אם היו פירות בעל המעות נתונין בחצר המקבל ונותנם לו בתורת עיסקא מעלה לו פירות כשער שבשוק ומעלה עליהן שהיה צריך הנותן להביאן לביתו של המקבל עכ"ל ופשט דבריו כפי' הראשון שכתבתי עכ"ל ב"י. ולפ"ז לא יהיו דברי רבינו כפי' הרא"ש שכתב בתוספתו וזהו דופק לכך נ"ל כמ"ש לעיל ודו"ק: