1
אסור אפילו אם מושכו לרשותו כן איתא בפ' א"נ דף ס"ד בתוס' וז"ל תימא דהיכי מיירי אי בשמשך א"כ אפי' א"ל אי תקפה אי זילא ברשותך ואי יקרא ברשותי הוה שרי שהרי מתנה עמו שאם יוקר יהא המקח קיים מעכשיו ואין המעות הלואה אצלו ואי תקפה או זילא יהא הלואה ויחזירה לו ומה רבית שייך כאן ואי בשלא משך מה צריך להתנות אי תקפה ברשותך כי לא אתני נמי יכול לחזור דליכא מי שפרע כיון שמפסיד הכל וי"ל דלעולם מיירי בשמשך ואפ"ה אסור משום דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון דאחריות ההפסד על המקבל לא מהני אפילו בתנאי להחשיבה פקדון כו' א"נ מיירי בשלא משך וצריך להתנות דאל"כ איכא מי שפרע דאין כ"כ הפסד דאיכא דניחא ליה בחלא מבחמרא כו' ע"ש: