1
אלא שאינו מצוי כו' ולא תימא ה"ה אם כו' עד ואינו מותר רק על מה שבידו כו' ועיין מ"ש לעיל בסמוך בשם רמ"א שלכאורה דינם שוה ולפי' ס"ל למ"ו דלא כוותיה וכמ"ש שם ויש טעם לדבר דאינו דומה לסאה בסאה דהתם מה שנותן לו עתיד השני ליתן לו הכל ממין תבואה ולהכי כיון שיש לו כל שהו קונה כנגד אותו משהו ואח"כ חוזר וקונה כדפרישית לעיל בסימן קס"ג אבל כאן זהו נותן לו מטבעות והוא עתיד ליתן לו מעות שאינן טבועות שהן פירי ודמי טפי לרבית כדפרישית לעיל ולהכי צריך שיהא ללוקח כשיעור כל הדמים ודו"ק והא דכתב רבינו מיד אחר זה ז"ל ואם אין ברשותו כלל כו' ל"ד נקט אלא ר"ל שאין כל השיעור בידו א"נ כלל ארשותו קאי ר"ל שלא בביתו ולא בשאר מקומות שברשותו אין לו כדי כל השיעור: