דאורחיה בהכי ז"ל ב"י כלומר דשולחני כיון כו' עד שלא יאמר תן לי בדינר מעות כו' וקשה למה שינה לשונו וכתב שלא יאמר תן כו' דמשמע שב"ה קאמר לשולחני ורבינו כתב ושולחני שמוכר כו' וצ"ל שכתב זה אלישנא דגמרא וברייתא אבל לפי ל' הטור צריך שיאמר מכור לי דינר ולא תן לי כו' וגם לא בדינר דבדינר משמע שגם השולחני נותן לו מעות שאינן טבועין שהן שווין דינר. כי הטור והרא"ש שינו וכתבו שולחני שמוכר דינר ול' הברייתא הוא ב"ה שאמר לשולחני תן לי בדינר מעות והא דשינו היינו מכח לשון זה ס"ד בגמרא שם דגם השולחני נותן לו מעות שאינן טבועין וכן פי' רש"י שם אפילו לפי האמת אבל התוס' והרא"ש פירשו דהשולחני נותן לב"ה דינר או מטבע טובה טבועה ובדינר מעות ר"ל מעות טובין בדינר (שאינו טבוע) או דינר עצמו כדי לשלם לפועליו כו' לכך כתבו שמוכר דינר וק"ל. ועיין בב"י שכתב ז"ל ומשמע דהתוס' והרא"ש לא ס"ל כהרמ"ה שהרי לא תלוי ההיתר בשולחני אלא משום דהוי דרך מקח וממכר עכ"ל: