אבל אם כבר הרויח לו הזמן כו' וכתב ב"י וז"ל ואע"פ דבפא"נ לא אידכר במתני' לגבי רבית מאוחרת אלא היכא דנתן לו אחר שהחזיר לו מעותיו מ"מ אפשר דמתניתין לרבותא נקט ההוא גוונא לומר דאפילו אחר שהחזיר לו מעותיו שייך רבית אבל אה"נ דאפי' קודם שיחזיר המעות מיקרי מאוחרת דהא מאוחרת היא לשעת הלואה וגם להרווחת זמן עכ"ל. צ"ע איך מותר להלוות על כסאות בב"ה ולישב עליהן ודלמא לצורך מצוה שרי מדאמר בירושלמי במ"ק ובריש בן סורר ומורה מלוה ברבית למחסדא מצוה ולקידוש החודש אגודה בפ' א"נ והזהב מ"ו: ישראל שמכר חפץ ואין מעות לחבירו ונותן לו משכון בפני עדים על תנאי שאם לא יפדה משכנו ביום פלוני שימשכנו ביד העכו"ם ע"י ליתן קרן ורבית כך דעתי נוטה דל"א אסמכתא הוי כיון דדמי המשכון בידו לא קנה ולא רצה לקנות אלא שליח עושה שליחותו ויוצא ויפדה משכונו אם ירצה מהר"ם בסימן שנ"א מ"ו: