ואסור לכפול לו שלום לעולם לפיכך טוב כו' ויצטרך לכפול לו ז"ל הגמ' ס"פ הניזקין אין כופלין שלום לעכו"ם רב חסדא מקדים ויהיב שלמא רב כהנא אמר שלמא למר ופירש"י אין כופלין שלום לעכו"ם דהא דנותנין שלום לעכו"ם מפני דרכי שלום הוא דשרי ובחדא מינייהו סגי למימר להו ופי' הר"ן מקדים להו שלום כדי שלא יצטרך לכופלו אם ישאלו שלום תחילה. שלמא למר פירש"י ור"ן שלא היה בלבו לברכו אלא לבו היה לרבו וכתבו התוס' וצ"ע שלא יהא בזה כמו גניבת דעת ועל חנם פי' כן דלא קאמר אלא דאין כופלין לו שלום עכ"ל תוס' ושם רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבא כו' עד אזיל לגבייהו א"ל שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי א"ל מנא לך דכפלינן שלמא למלכא א"ל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שכופלין שלום למלך שנאמר ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דוד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעוזריך עכ"ל הגמ'. והנה מכאן דכפילת שלום הוא מה שאנו עונין אחר הנותן לחבירו. שלום עליך שלום וכמו שהשיב אבישי לדוד שלום לך שלום לך. ומה שאמר עוד ושלום לעוזריך בזה לא נתן שלום לדוד אלא השיבו תשובה על מה ששאלו דוד דכתיב לעיל מיניה (בדברי הימים א' סימן י"ב עכ"ה) ויצא דוד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לזרני כו' והשיב לו ע"ז ושלום לעוזריך ואפשר שכמו ששם היה כפילת השלום בתשובת אבישי לדוד שאמר לו תחילה אם לשלום באתם מזה למדו שבחזרת השלום כופלין ולא בשאילת שלום תחילה. אלא שקשה שהרי שם בגמרא אמרו מנין שכופלין שלום למלך משמת דוקא למלך וגם משמע דהכפל הוא בשאלה כמי שהיה כופל גניבא בשאלת השלום לרב הונא ולרב כהנא שוב ראיתי בחכמת שלמה ומצאתי שכתב אהא דאמרינן שם בגמרא שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי ז"ל בי"ס גורסין שלמא למר שלמא למר ופי' בגליון לכל א' היה אומר כן ולא שהיה כופל עכ"ל. גם י"ל דהיינו מעליותא דמלך דאפילו בשאלה צריך להכפיל לו שלום וה"ה לרבנים הנקראים מלכים כדאיתא שם אבל לשאר כל אדם אין כופלין להם כ"א בחזרה שאז הסברא נותנת להכפיל לו שלום ע"ד שאנו אומרים למי שנותן לחבירו צפרא טבא הואי משיב לו שנה טובה. אבל מ"מ אין כוונת הגמרא והפוסקים לזה שאין מה שמשיבין שנה טובה נקרא כפילת שלום גם ל' תשובה זו משתנה בין בני אדם לפי הזמן ולפי המקום שקצתם אינם משיבין שנה טובה. לכן נראה שכמו ששאלת המלך בכפל הוא מה שאומרים שלמא עליך מלכא ב"פ כנ"ל בגניבא כן וע"ד זה הוא מן הדין להשיב לכל אדם בכפל שלום עליך שלום עליך ומנהגינו גם כן שמשיבין שלום עליך שלום. והיותר נראה דגם דברי אבישי לדוד לא היה בל' תשובה לחוד כי מ"ש לו בראשונה שלום שלום לך היה התחלה לשאלת שלום ולבסוף השיבו לו על שאלתו אם לשלום באתם והשיב לו ושלום לעוזריך ובזה עדיפות במלכים שכופלין להן שלום בתחילה משא"כ כל אדם שהמתחיל נותן לחבירו פ"א שלום וחבירו נותן לו שלום פעמיים. כי המתחיל ואומר לחבירו שלום עליך אינו ל' שאלה עד שתאמר שחבירו משיב לו שלום עלי וחוזר ונותן לו שלום דא"כ למה נותן לו שלום אלא הו"ל גם כן לשואלו בשלומו וא"ל שכן הוא באמת שחוזר ושואלו דהא אינו חוזר ומשיב לו חבירו השואלו תחילה ועוד דא"כ הול"ל השלום עליך בה"א אלא אין כאן שאלה ותשובה כלל אלא המתחיל אומר לו שלום עליך ר"ל מברכו בהשלום והוא מכפיל לו בשלום ואומר שלום עליך ועוד שלום וק"ל: