1
וכתב הרשב"א כו' וכתב עוד אפי' אם היה עושה עמו בחנם ממשכנין אותו מנכסיו הטעם כתבתי בפרישה משום הנאה ע"ש אבל צ"ע דלפי זה מאי צריך ליתן טעם בסמוך דאסור לשמור בחנם משום שרוצה בקיומו ופי' הר"ן בשם רש"י דישראל מחויב לבטל ואיך יהיה רוצה בקיום זה תיפוק ליה לאסור משום טובת הנאה ואיפשר דאין מחזיקין לו טובה אלא כשעושה עמהן מלאכה דבלא מלאכתו לא היה הענין נגמר ונעשה אבל לא על שמירה בעלמא דאפשר דגם בלא שמירתו לא היה ניזק ולכך כתב אדין שמירה אסור ולא כתב דממשכנין אותו עליה וק"ל (עיין בב"י שר' ירוחם כתב בשם הרשב"א דאף גבי שמירה ממשכנין אותו כדי שכרו וטעמא דרוצה בקיומו אסור ע"כ. ואפשר דגם רבינו סובר הכי וסומך על מ"ש לשני זה דממשכנין אותו על שכרו עכ"ה):