דאע"פ שיכול לסלקה וליגע בו בלא זיוף כלל ירא יש להקשות הא לעיל מיניה כחב רבינו בשם הרשב"א אם הם סתומות ואמר ליה להפליג פחות מכשיעור אפי' יש בו כדי שיעור שינקוב כו' מותר וא"כ מאי איריא כאן כשהולך עמו רק שהעלים עיניו דמותר אפילו בהפלגה נמי וא"ל דלעיל מיירי בסתימה מובהקת ולהכי מותר וכאן מיירי בפקק של עץ דהא גם לעיל מיירי בפקק של עץ מדנקט ולהחזירה כמ"ש ב"י שם וגם א"ל גברא אגברא קא רמית דההיא דלעיל רשב"א קאמר לה דהא גם בדין זה הסכים רשב"א לדברי רמב"ן כמ"ש ב"י בשמו וצ"ל דיש חילוק בין פקק לפקק דלעיל מיירי בפקק סתום כלל ולהכי אם לא שתה כשיעור מותר וכאן מיירי בפקק שמונח על פי החבית ואינו סותם כלל ולהכי אם הפליג אסור דבקל יכול ליגע תדע לך שהרי הרמב"ן כתב שיכול ליגע בו בלא זיוף כלל ש"מ דיכול לפותחו שלא ירגישו בדבר ולעיל קאמר וגם לא חיישינן לזיוף ש"מ דשייך בה זיוף רק שלא חיישינן כיון שלא שהה אלא כדפרישית וק"ל: