והרמב"ם הכריע דודאי בפתוח לגמרי אין להתיר כו' כתב ב"י ז"ל הרשב"א הסכים לדברי הרמב"ן ומיהו כתב דה"ם בזמן שאינה חסירה כ"כ שאם הרכינה בעודו על כתפו יכול ליגע ביין אבל אם היא חסרה כ"כ שאין יכול ליגע ביין אא"כ הורידה מכתיפו לא חיישינן דמרתתי והכי איתא בירושלמי כו' עכ"ל משמע מזה דגם הרמב"ן מיירי מזה ובזה הוא מכריע בין הראב"ד ור"י דלר"י במסרה בכל גווני מותר אפי' יכול ליגע בהרכנה ע"ג כתפו ולהראב"ד בכל ענין אסור אפילו צריך להורידה ולהרמב"ן בצריך ירידה מותר ובהרכנה אסור אא"כ נסתם בפקק וגם נסתם בפקק אפשר לומר דגם הראב"ד מודה ולפ"ז להראב"ד מתניתין דמתיר במעביר חבית אף ששהה לא איירי אלא בסתומות ולר"י מיירי אפילו פתוחות לגמרי ולהרמב"ן מיירי בפתוחה ואינה פתוחה סתומה ואינה סתומה והיינו שסתומה בפקק של עץ ויכול לסלקה בלא זיוף כו' ואין להקשות אי ס"ל להרמב"ן כרשב"א למה מוקי לה בהכי ולא מוקי לה בפתוחה וחסירה כ"כ עד שאין יכול ליגע בה אפילו בהרכבה עד שצריך להורידה מעל כתפו ולזה לא חיישינן ומ"ה מותר. וי"ל דרמב"ן מסתבר לאוקמי המשנה בסתם חבית ולא בחבית חסרה כ"כ אבל סתומה בפקק של עץ זהו דרכו וזהו שדייק וכתב שדרך להעביר חבית: