נכרי שמערה מכלי כו' ואם הנכרי מקרב כו' ולהריב"ם אסור אפי' בהנאה ולזה הסכים הרא"ש בסימן קכ"ד כתב רבינו כתב הרמב"ם אחז נכרי בכלי פתוח כו' ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל וכתב שם הב"י דאדרבה ממ"ש רבינו בסימן קכ"ה שדעת הרא"ש כריב"ם כהרמב"ם ס"ל עכ"ל ב"י. ור"ל מ"ש רבינו כאן שהרא"ש הסכים לדעת הריב"ם ונ"ל דלק"מ דלעולם ס"ל להרא"ש שכשוך בלא נגיעה אינו אוסר וכמ"ש רבינו לעיל בסימן קכ"ד דלא נהירא להרא"ש הא דאוסר הרמב"ם שכשוך ומה שהסכים כאן לדברי הריב"ם שאסור אפי' בהנאה כתב הרא"ש הטעם בשם ריב"ם שכיון שמקרב הכלי אין לך נגיעה גדולה מזו וכמ"ש בפרישה בשם ריב"ם וא"כ ש"מ מדדייק וכתב שמקרב הכלי בשעה שהיין מקלח משמע הא לא בשעת קילוח לא שמיה נגיעה ואפי' אם משכשך ולהכי א"ש מ"ש רבינו בסימן קכ"ד גבי אחז בכלי דלא נראו דברי הרמב"ם להרא"ש וכ"כ בהדיא הרשב"א והר"ן בשם הראב"ד דהיינו טעמא דאסרינן כי מצדד אצדודי לפי שבצידוד הכובא א"א שלא ירבה בשפיכת היין ע"כ. וז"ל רמ"א ונ"ל דמ"ש ב"י דאינם מכוונים דברי רבינו במ"ש ולא נראה כו' זה לא קשה כלל דאפשר דאינהו לא ס"ל דאין לחלק בין הגביה ללא הגביה וס"ל דבלא הגבהה לא מקרי שכשוך דלא כהרמב"ם עכ"ל: