מגע נכרי שלא בכוונה ע"י ד"א כו' עד ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל פלוגתתם בגירסת הגמרא כתב המרדכי לפירוש ר"ת שמתיר מגע ע"י דבר אחר כסבור שהוא שכר אם כן בזמן הזה נכרים דלאו בני ניסוך נינהו דלא בקיאי בטיב ע"א ומשמשיה וחשיבי כתינוק בן יומו היה מתיר מגע נכרי ע"י דבר אחר אע"פ שהוא יודע שהוא יין כיון שאינו בר ניסוך ולא אתי לכלל כוונת ניסוך לשון ה"ר חזקיה עכ"ל. (ולפ"ז ה"ה אם שתה הנכרי ממנו יש להתירו דהא פיו גרע ממגע ע"י ד"א כדלעיל בב"י דבמגע ע"י ד"א לכ"ע אסור וגבי פיו איכא פלוגתא וכן כתב רבינו שאמר ואפילו בפיו. ומבואר להדיא בתשובת מהרי"ל סימן ל"א כששתה ממנו ע"י קנה מן החבית שמותר ואף על פי שיש כאן שתים שנוגע בידו ע"י ד"א וגם נוגע בפיו שהיין שנגע בפיו חוזר לשם וגם מקרי נוגע בכולו בפיו שהרי היה יכול להביאו בפיו ועיין בדרישה בסימן ק"ל מ"ש א"א ז"ל שם ודו"ק עכ"ה):