ואם לא נגע אלא בקילוח היוצא בזה כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' כל היין שבנאד אסור ז"ל ב"י מאחר שכתבתי שבפסקיו דחה דברי ר"ת שאסר הכל בהנאה א"א לומר שבתשובה פסק כמותו אלא י"ל. דלענין איסור שתייה אתשל ומ"ה אהדר כולו אסור אבל לענין הנאה ודאי יש חילוק ביניהן א"נ ס"ל דעכו"ם בזמן הזה לא בקיאי בניסוך ואין שם איסור הנתה כלל וכולו שוה לאסור בשתייה אי נמי בניקב בשולי הנוד איירי. אי נמי דסתם נקב דנוד הוי כאילו הוא בשוליו דאפי' ניקב באמצע עשוי הוא לצאת כל היין שבו דרך שם עכ"ל ולפי תירוצים אחרונים הללו קשה קצת מ"ש ואם היין יוצא והוא בענין כו' דמשמע כאילו עד כאן לא דיבר מזה כלום ולפי תירוצים הללו הא זהו טעמו שאוסר לכל היין שבנוד אלא שי"ל כיון שבתשובה שמייתי אין כוונתו לאשמועינן אלא סיפא ולא רישא לכך חזר וכתב דינא גופא דגמ' מה דאיתמר בזה ואפשר שרבינו סובר ביאור דברי הרא"ש כתירוצים ראשונים ולכך כתב מ"ש וב"י אחר שראה דברי רבינו ביאר גם דברי הרא"ש כן.