אבל אם פינה לו החרצנים כו' קצת יש לדקדק א"כ מה יש בין גת לגיגית וא"ל דבגת מכח הדריכה נפנו ממילא החרצנים אילך ואילך והיין נמשך כיון שהוא מדרון ובגיגית שאינו מדרון צריך לפנות בידים כל החרצנים לצד אחר כדי שלא יעכבו היין מלמשוך דהא כתבתי בסמוך בשם הרא"ש דאף בגת מיירי שפינה החרצנים והזגים בידים ולכאורה היה נראה לומר דבגת שהוא מדרון פעמים שאין ממלאים כל הגת מהענבים אלא מניחין למטה במקום הברזא מקום פנוי שימשך שם היין צלול מלמעלה למטה בגת עצמה משא"כ כשהגת מלא ענבים דאין בה מקום פנוי לימשך בה היין ונראה לדקדק קצת כן ממ"ש רבינו לקמן סוף סימן קל"ז בדורך ענבים בגת של נכרי דמותר מכח שאינו מינו רבה על האיסור ומבטלו דמסיק וכתב וז"ל שנראה לי שאע"פ כן אסור להוציא היין דרך נקבי הברזא שהנקב אסור והיין יוצא משם צלול מבלי תערובת חרצנים כו' וקשה מאי פסקה דיורד צלול ודאי יש דבר בתוך הגת שמסנן בו היין מתוך החרצנים משא"כ במלאה וכן דייק לישנא דרש"י שכתב ומלילה כדי שלא ימשך בגת עצמו אלא במקום כנסחט עומד שם עם הזגין עכ"ל הרי לך בהדיא כמ"ש דמלאה ר"ל למטה במקום תוצאתו של יין אין שם מקום פנוי למשך שם אלא נתמלא הכל מענבים וא"כ מ"ש ואם פינה הזגים כו' ר"ל במה שלא מילא תחלה בו הגת מהענבים ממילא נבדלין מהדדי. גם י"ל דסתם המשכה הוא מה שהיין נמשך דרך פי הגת להבור ושם בפי הגת או קרוב אליה בפנים או מבחוץ יש גרגותני או שום דבר למסננת שבו נבדלין הזגין מן היין וז"ש לפני זה שר"ת אוסר לדרוך עם הנכרי בגת משום דבהמשכה כל דהוא נעשה י"נ דהיינו שמצוי להמשיכה מלמטה דרך פי הגת בקלוח משא"כ בגיגית דאין דרך לעשות לה פה מלמטה ומש"ה כתב רבינו מיד אחר מ"ש שר"ת אסר בגת דבגיגית לא שייך האי המשכה כל דהו הנ"ל וממילא מותר לדרוך עם הנכרי בגת אם לא שהמשיכו והבדילו בידים כו' אז יש בו ראוי לנסך. והיותר נראה שדקדק רבינו לכתוב כדי שימשך כו' משום דאם לא כיון למשוך לא הוי המשכה כמ"ש התוס' ר"פ והביאו ב"י בדברי מהרי"ק דף קי"ט רע"ב וכ"כ בהגהות אשר"י דף צ' סוף ע"א אמ"ש הרא"ש שם שהוא ג"כ כלשון רבינו כדי שימשך היין כו' ז"ל וראבי"ה כתב ובלבד שיתכוון להמשכת היין אבל אם כוונתו שמשכו כדי שיכנס בגיגית הרבה ולא כדי שיקצב וימשיך היין לצד אחד אין נראה בזה להחמיר עכ"ל ואפשר דהיינו דוקא בגיגית אבל בגת בכל ענין הוה המשכה כיון דדרכו של גת להמשיך בתוכו מלמעלה למטה ומש"ה דקדק רבינו לכתוב תיבת כדי שימשך דוקא בגיגית ונמצא שבזה ג"כ נחלק גת מגיגית וכן יש לדקדק מלשון רבינו שכתב שם וכן אם מילא ממנו כוס יין וכיון כו' דקדק לומר וכיון דדוקא במתכוין לימשך הוי המשכה וכמ"ש: על בחור שנתן לו העירן לשתות והיה סובר שהוא שכר ומצא שהיה יין ולא שתה כ"א מעט נראה דאם שתה ולא בלע כגון שפלט לחוץ אין עליו חטא אבל בלע יתענה יום אחד ותו לא מידי משום הר"ר פנחס ואני המעתיק שמעתי שהורו הלכה למעשה מה"ר ישראל ממרפורק להתענות ה' ימים כנגד ה' פעמים שכתוב גפן בפרשת שר המשקים מצאתי מ"ו: (יין שרף שעושין מי"נ אף ע"פ שאינו רק זיעה פסק ב"י ורמ"א דאסור עכ"ה):