1
משום דהוי ספק ספיקא ז"ל רנ"ש בכתביו תימה הא כמו שהוא רחוק לאיסורא כן הוא רחוק להתירא שהרי כמו כן אינו ניתר אלא בב' ספיקות שהרי יש לחוש שמא נתבשל בו היום ואפי' לא נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו בדברים חריפים שאינם פוגעים טעמם וא"כ נחמיר מכח ספק וכה"ג כתב הטור לקמן סימן ס"ה ומצאתי בקובץ א' בשם רבי' אנשיל ור' שלום דליכא למימר שמא נשתמשו בו בדברים החריפים כמו פלפלין וכיוצא בהן משום דא"כ היו מריח עכ"ל רנ"ש. וקשה שהרי לא מצינו שדברים חריפים אינם מפיגין טעמם מע"ל אלא דאמרינן לעיל בסימן צ"י דחורפיה מחליא ליה והיינו כשדבר חריף בעין מחליא לדבר שנפגם אבל דבר חריף בעצמו ודאי נפגם כשאינו בעין ודו"ק עכ"ה):