כתב בעל העיטור כו' מגעילה שלשה פעמים כתב מ"ו וז"ל לא שתלוי ההכשר בג' פעמים אלא תפס שיטת הירושלמי שמצריך לכל הגעלה ג"פ עכ"ל ול"נ דלהכשר בעינן ג"פ שבת"ה הביא ראיה מהא דאמר בפרק כל הבשר בפינכא דאימלח בה בישרא בי רב אמי ותברה ואמאי ליעבד בה הגעלה ואפשר דכיון דבעי הגעלה שלשה זימני לא משהי לה דלמא פשע בנתיים ותדע דאי לא לשהייה ויחזרנה לכבשונות אלא מפני שטורח הוא ואיני מצוי חשש שמא יפשע בנתים עכ"ל ת"ה הארוך. ואי כל הגעלה ס"ל דבעי ג"פ א"כ היכן מצינו הגעלה הא בכולם יש לחשוש לפשיעה אלא ודאי א"צ ג"פ כ"ח בכלי חרס וק"ל. וצ"ע מאי פשיעה שייך בזה יטבילנו ג"פ במים רותחין זא"ז ולא ישהה הכלי ובזה י"ל דהאי ג"פ דקאמר ר"ל שיחמם לכל פעם מים בפני עצמו כדי שיעשה זכר שכלי חרס דיני חמור שגם בקדרה שאינה ב"י צריכה ג' מים להגעלתה. ועוד צ"ע מאי ראייה מיניה מההיא פינכא דילמא דההיא פינכא בת יומא הוה וב"ה לא התיר אלא באינו ב"י ואין משהין כלי לכתחילה בת יומא הנאסר מלהגעילה עד שתהא אינו ב"י להתירו בהגעלה: