ולא נהירא שאין להחמיר בטבילה זו טפי מבטבילת טמאה י"ל ב"י כלומר כיון דלא ידעינן דכלי נכרים בעי טבילה אלא מדכתיב בכלי מדין אך במי נדה יתחטא כלומר מים שהנדה טובלת בהם דהיינו מ' סאה כדאיתא בסוף מסכת ע"ז אין להחמיר בהם יותר מבנדה עצמה ויש לתמוה עליו דנראה שס"ל דנדה א"צ מ' סאה במעיין והרי ר"י אינו סובר כן וכתב רבינו בסימן ר"א שלדבריו הסכים הרא"ש וא"כ אינו מחמיר בו יותר מבטבילת טמאה ע"כ. ול"נ דאף שרבינו מסכים לזה דנדה צריכה מ' סאין מ"מ ס"ל דבכלי נכרים א"צ דגבי נדה עצמה הטעם משום לא פלוג וטעם זה לא אמור גבי כלים וכמ"ש בפרישה. ומ"ש ב"י לדינו של סמ"ק ראיה וז"ל מדברי התוס' למדו שכתבו בסוף מסכת ע"ו שהנדה טובלת אע"ג דרביעית סגי להטביל מחטין וצינוריות מדאורייתא היינו טבילת טומאה אבל טבילת כלי מדין חידוש הוא ובעי מ' סאה וכן הוכיח ב"י לעיל עוד מזה מפרק בתרא דע"ז דדייק דדריש וטהר הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת היינו טבילה ומסיק דצריכא דאי כתב וטהר ה"א בכל שהוא קמל"ן במי נדה דבעי מ' סאה. נ"ל דכל זה לא איירי אלא לענין מקוה אבל מי מעיין די לו בכל שהוא בכדי שיעלה כולו ורבינו ג"כ לא בא לסתור דברי סמ"ק אלא במעיין דמינה מיירי הסמ"ק אבל במקוה גם רבינו מודה דלא סגי בכל שהוא וצריך מ' סאין: