1
ויין שהחמיץ אין בו משום גילוי בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף ל') אמר רבא האי חמרא דאקרים עד שלשה ימים אית ביה משום גילוי נהרדעי אמרי עד לבתר שלשים יומין חיישינן מ"ט זימנין מקרי ושתי. וחמרא דאקרים היינו שהתחיל להחמיץ ואינו חומץ גמור ע"כ. משמע מכאן שיין שהתחיל להחמיץ יש בו משום גילוי וכן הוא גירסת רבינו וכמ"ש בפרישה: בירושלמי הביאו הרמב"ם דיין או שאר משקין שהן חמין כל זמן שההבל יוצא מהן אין בהן משום גילוי מפני שהנחשים מתיראין מן ההבל ואין שותין הימנו: