והא דשרי כשנאבד כו' עד או שאכלם כולם אדם א' אסור ז"ל ב"י זה לא מצאתי מבואר וקשה לי דמדכתבו התוס' בפרק התערובות והרא"ש בפג"ה דליהנות מכולן בבת אחת פשיטא דאסור משום דודאי אכיל בהאי אכילה חד דאיסורא משמע דלאוכלן שתים שתים אפי' לאוכלם אדם אחד שרי דאם לא כן לאשמעינן דלאדם אחד אסור אפי' שתים אחר שתים וכ"ש שהוא אסור לאוכלם בבת אחת ושמא י"ל דרבינו מפרש דליהנות מכולן בבת אחת דאסור אפילו בששני בני אדם נהנין מהם אסור דכיון דבשעה אחת נהנין מכולן ודאי חד מתהני מאיסורא בההיא שעתא ואסור וכך לי אכילת אדם אחד שתים אחר שתים כמו אכילת כולם בבת אחת לשני בני אדם עכ"ל ב"י. ומ"ו כתב בא"י שלו בהלכות תערובות אמ"ש הי"ד כאן והא דאסור לאוכלם כולם לאדם אחר אפילו שנים שנים היינו מאחר שהן בחזקת איסור לא יועיל מיגו מאחר שאכל כולן וכן גבי טבעת (שמבאר לקמן בסי' ק"ה שהיא משמשי עכו"ם עכ"ה) נמי לא הותרו אלא למכור שנים שנים אבל כולם כאחד נמי אסורים למכור ומ"מ למכור שנים שנים שרי אפילו לאדם אחד דאינו דומה ענין מכירה לאיסור אכילה כו' עכ"ל ולפי מ"ש נסתלק תמיהת ב"י ע"ש בפרישה: