1
אבל גדי שמן שצלאו בחלכו אסור לאכול אפי' מראש אזנו בפ' ג"ה דף צ"ו אהא דאמר שמואל קולף עד שמגיע לגיד מקשה בגמ' איני והאמר רב הונא גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפי' מראש אזנו ומשני שאני חלב דמפעפע והדר מקשה ובחלב אסור והאמר רבה בר בר חנה עובדא הוי קמיה דר' יוחנן בגדי שצלאו בחלבו ואמר קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו ומשני ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבו הוה והתוס' והרא"ש כתבו ההוא כחוש הוה ולכך שרי דחלב כחוש אינו מפעפע ועי"ל כחוש הוה ויש מעט חלב ובטל בס' וכתב ב"י ורבינו כתב דין גדי שצלאו בחלבו סתם ולא ביאר אם דעתו כתירוץ הראשון או כתירוץ השני עכ"ל ותמיה בעיני הלא רבינו ביאר בהדיא במ"ש וכיוצא בו דבר כחוש דר"ל חלב כחוש אינו מפעפע וכן במ"ש אבל גדי שמן כו' שכיון שהוא שמן מפעפע ביאר להדיא שהוא תפס תירוץ הראשון של תוס' דכחוש אינו מפעפע: