כתב הרשב"א י"א באין מפליט כו' ונראה לי שאין הנדון דומה לראיה כו' כתב ב"י וז"ל ובאמת שיש לתמוה על רבינו בדברים הללו שכתב דאפשר שר"ל דחם לתוך חם אינו אוסר אלא בקליפה ולקמן בסימן זה כתב דנראה מדברי רשב"א שסובר דחום ע"י מליח אוסר הכל ולפי זה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועוד דבלאו הכי א"א לומר כן דמאמרינן בפ' כיצד צולין בחם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור ובחם לתוך צונן אמרינן קולף ע"כ א"א לומר דאסור דאמרינן גבי חם לתוך חם או צונן לתוך חם לאסור כדי קליפה בלבד אמרו דא"כ דינם שוה לדין חם לתוך צונן ובמאי איפליגו רב ושמואל התם אי עילאי גבר או תתאי גבר וזה דבר שאפי' ברבי רב דחד יומא לא יטעה בו כ"ש הרשב"א שהוא אורו של עולם ואף ע"פ שכתב שראה כן לקצת המחברים אין הדעת סובלת שראה לשום א' מהמחברים דחם לתוך חם או צונן לתוך חם בקליפה סגי. ואף ע"פ שהר"ן כתב שהרא"ה סובר דצונן לתוך חם אינו אוסר אלא כדי נטילת מקום מ"מ בחם לתוך חם לא אמר ומשמע דמודה ודאי דכולה אסור ואפי' בצונן לתוך חם לא התיר אלא בנטילת מקום שהוא יותר מכדי קליפה ועוד שהרשב"א כתב באותו שער עצמו לקמן נפל חם לתוך צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה ואם נפל צונן לתוך חם הכל אסור עכ"ל ב"י. והקושיא היותר גדול מכולם הוא בעיני מה מקום מצא רבינו בדברי הרשב"א להשיג עליו דהא י"ל דה"ק הי"א הללו אמרו דחום כלי שני אינו מפליט כיון דאינו מבשל דמשמע כלל אינו מפליט ומותר אפילו בלא קליפה וע"ז כתב הוא ול"נ שהרי חום של בית השחיטה כו' ואפ"ה צריכין קליפה ומסיק לומר אלא כל חום שע"י האש מפליט ור"ל ואוסר כדי קליפה דומיא דחום בית השחיטה ולפי מה שכתבתי בפרישה לק"מ: