עכבר שנפל לשכר כו' ואם נחתך בענין שאינו יכול לבררו הכל אסור הטעם כתבתי בפרישה. ואף דאמרינן לעיל בסי' ק"א היכא שנתרסק האיסור בטל שאני שרץ דאיסור אכילתו בכעדשה כטומאתו וחיישינן דלמא בלעה שרץ בכעדשה ועיין ברש"י בע"ז דף ס"ט מ"ו. גם ב"י כתב זה אהא דכתב רבינו ואם נימוח לתוכו לגמרי וכתב ז"ל ודייק רבינו לכתוב לגמרי לומר דבעינן שנימוח ונתערב עם המשקה והיה כמוהו שאם נשתייר שום ממשות ממנו אפי' היה בכעדשה חייב עליו דשרץ שיעורו בכעדשה ואפילו בפחות מכעדשה נמי איסורא מיהא איכא דחצי שיעור אסור מן התורה עכ"ל. אבל משום קושייתא מ"ו הנ"ל לא נצטרך לחלק בהכי ולומר כטומאתו כך איסורו דשאני בחתיכה הנ"ל דאמרינן נתרסק כשירה דהתם איירי במין במינו ואינו ניכר האיסור תוך ההיתר משא"כ הכא שאיירי שהוא במאכל עב וא"א לבררו מחמת קטנותו אבל ה"מ האיסור במקומו ניכר בין ההיתר דזה לכ"ע אסור וק"ל ועיין מ"ש מזה לקמן סימן ק"ט.