י"א דבריה בטלה בתתק"ס ולא נהירא להרא"ש ז"ל עיין בא"ו של מ"ו שער ו' שנתן טעם לזה מפני שהוא י"ו פעמים ששים וכן מצינו שיעור י"ו לקולא גבי ציר דגים דרבנן שנתערב בי"ו בטל דמייתי שם באיסור והיתר פליגתא דר' יהודה ור' יוסי דר' יוסי ס"ל דבי"ו עם האיסור סגי וכתב שרבי יהודה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי עכ"ל ונ"ל לדעת מ"ו דה"ט הכא דמאחר שכשיש ס' נגד הבריה האיסור נתבטל מן התורה ואין כאן עוד אלא איסור דרבנן שאסרו כל התערובות נמצא שכל אחד מן הששים צריך נגדו י"ו היתר כדי שיהיו כולם מותרים והיינו י"ו פעמים ששים דאז יהיה נגד כל אחד מאלו הס' שנעשו איסור דרבנן י"ו ועולין יחד תתק"ס ואע"פ שלא יהיו נגד כל אחד מאלו הס' אלא ט"ו ועם האיסור י"ו סגי בהכי דכן בציר נמי תנן רבי יודה אומר אחד מסאתים ורבי יוסי אומר אחד מי"ו ר"ל שהאיסור אחד מי"ו והיינו שנתערב בט"ו ועמו נשלם המנין י"ו ע"ש בא"ו של מ"ו. ואע"פ שאם נפל בריה לתוך ס' היו צריכין נגד ס"א חתיכות כל אחד י"ו דהיינו תתר"ך שאני הכא כיון דנפל בפעם הראשונה לתוך תתק"ס או נכבש עמו נמצא שהס' לא באו לכלל איסור שקודם שנאסרו נצטרף כל אחד לט"ו שעמו ומש"ה הכל מותר. עוד מצאתי כתוב טעם לתתק"ס משום דאותיות ברי"א בא"ת ב"ש תשמ"ג וסכום אותיות בריה ותשמ"ג עולה תתק"ס וגימטריא כזו הבל היא בעיני גם אינו מכוון דהא אינו עולה בריה לתשמ"ג אלא א"כ תכתוב בריא באל"ף ואח"כ בחשבון האותיות אינו מכוון אא"כ תכתבנו בה"א. גם האומרה ודאי לא אמרה אלא לרמז ולזכר בעלמא. ולזכר בעלמא נוכל לומר גימטריא יותר טוב והיינו ע"ד שדרשו מ"ש באר היטב בע' לשון כידוע ע"ד זה נאמר ג"כ כשתכתוב אותיות בריה במילואה דהיינו בי"ת רי"ש יו"ד ה"י עולה לך מנינה תתקנ"ז ועם האותיות תתקס"א והיינו שהשרץ עולה בתתק"ס ועם השרץ צריך להיות תתקס"א וטעם מ"ו עיקר: