אסור לקרות כנגד ערוה והר"י ס"פ מי שמתו כתב שיש נוהגים לכסות ערות הקטן בשעה שמלין אותו וי"א שא"צ לזה ובסוף דבריו כתב דנראה דודאי בקטן כ"כ לא דיינינן ליה ערוה וא"צ לכסותו בשעת ברכה והרא"ש כתב דברי הר"ר יונה והוסיף וכתב ז"ל וגם נראה כיון דלתקוני מילה קאתי קרינא ביה שפיר והיה מחניך קדוש ואין בו באותה שעה משום ולא יראה בך ערות דבר ורבינו בי"ד סי' קס"ה כתב בשם בעל העיטור דאף לכסות א"צ דלא הוה ערוה כל זמן שאין ראוי לביאה וכ"כ הכלבו בשם הרי"ף וכתב ר' ירוחם שהרוב מסכימים לדברי ר' יונה ומסיק ב"י דבק"ש אסור כמ"ש הרמב"ם וגם טעם הרא"ש שהוסיף לא שייך אלא במילה ולא בק"ש כו' וכתבתי כל זה ליישב למה רבינו סתם כאן ולא חלק בין ערות הקטן לערות הגדול כמ"ש בי"ד סי' רס"ה אלא ודאי ס"ל כמ"ש ב"י דדוקא במילה מותר מטעם הרא"ש כיון דעסוק במילה ולא בק"ש ואע"ג דשם כתב דעת בעל העיטור להתיר דתלה הטעם דכל זמן שאין ראוי לבעילה לא מיקרי ערוה אפשר דבא לאשמועינן דאם מל גר או עבד (בא"י) עד ט' שנים א"צ לכסותו משא"כ אחר ט' לא מועיל תו האי טעמא דבמילה קעסק וכמ"ש רבינו בי"ד סי' רס"ז ע"ש גבי מילת עבד דצריך לכסותו כיון שהוא גדול: