וברכה ראשונה יוצר אור כו' כבר כתבתי בפרישה בשם ב"י דטעמא חדא שלא יהיו נראין ככופרין וז"ל ד"מ ואיני יודע טעם לדבריו שיהיו נראים ככופרים אף בלא ברכת יוצר אור שהרי כבר ענו על ברכו ברוך ה' המבורך לעולם ועד הרי שעשו מה שאמר להם וראייה דסגי בהכי מברכת התורה שהעולה אומר ברכו את ה' המבורך והעם עונין אחריו ברוך ה' המבורך וכו' וסגי בהכי וכן המנהג בינינו שאין הפורס על שמע אומר רק קדיש וברכו ועונין אחריו ברוך ה' המבורך וכו' ואח"כ כל יחיד מברך הברכות וק"ש לעצמו ומה שהם היו אומרים ברכת יוצר אור נ"ל טעמא כמ"ש הר"י פרק מי שמתו (והביאו ב"י ג"כ בפי' פריסת שמע ע"ש) דאע"ג דש"ץ מוציא את מי שאינו בקי מ"מ מק"ש אינן נפטרין אלא באמירה ובעניית אמן ולכן אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה שאל"כ אין עניית אמן כלום עכ"ל וא"כ נראה שהטעם הוא להוציא את שאינו בקי וא"כ נראה בזמן הזה שכולם בקיאים לקרוא הברכות ואין פורסין רק כדי לענות קדיש וברכו ועוד במקום שכבר ברכו ק"ש וברכותיה ואינם פורסים רק לשמוע קדיש וברכו א"צ לומר ברכה ראשונה ואין להקשות לפי דברי רבינו יונה שהוא כדי להוציא את שאינו בקי א"כ היה להן לברך ג"כ שאר הברכות להוציאן נראה דאפשר דרבינו יונה סבר דאין לענות אמן אחר הבוחר בעמו משום הפסק וא"כ לא הועיל להן הפריסה על וה עכ"ל רמ"א בד"מ ולפי דברי ר"י ורמ"א הנ"ל שפורסין על שמע כדי להוציא מי שאינו בקי א"כ צריכין לומר דפשיטא זאת שמי שכבר שמע ויצא מוציא את שאינו בקי ובדברי הטור דאמר וה לרבותא וז"ל ואפילו אותו שכבר שמע כו' משמע דלא איירי מזה. ותמיהתו לכאורה אינה תמיה דאף שאמרו ברוך ה' המבורך לא סגי בהכי וראיה מברכת המזון שאף שכבר הפסיק א' לשנים וענה אחריהם ברוך שאכלנו משלו כו' מ"מ אינו רשאי לאכול עד שישמע כל ברכת הזן כמ"ש רבינו לקמן סי' ר' אע"ג דאין ברכה זו מיקרי ברכת הזימון וכל יחיד אומר אותו כמ"ש שם לדעת התוס' והרא"ש דקי"ל כותייהו. וראייתו מברכת התורה אינה ראייה דעיקר השבח הוא מה שהעולה חוזר ואומר בא"י אמ"ה אשר בחר כו' ואשר נתן לנו כו' שנתקנה בעשרה והשומע כעונה ומיהו יש להביא ראייה לדברי רמ"א מצירוף ג' ליו"ד דמיד כשעונין אחריהם ברוך אלהינו כו' סגי ופוסקין מצירופן כיון שכבר ענו ברוך אלהינו כי היא ברכה משא"כ ברוך שאכלנו משלו שאינה ברכה וכמ"ש ב"י שם סימן ד' וה"ה ברוך ה' המבורך דהוה ברכה וק"ל: