כתב המגיד בשם הגאונים דמצוה מן המובחר ליקח לולב שאין עליו פרודות ולכאורה משמע מזה ממ"ש הטור ז"ל דרך הלולב כשיוצא מהדקל יוצא כולו עץ אחד כחץ ולאחר שגדל מעט נפתח מעט כו' דאפילו לקח כפות תמרים בעודו בעץ בלי חלק עליו כלל מהשדרה כשר אבל אינו מוכרע דנראה דלא מקרי לולב בלא עלין כמ"ש אח"כ דרך הלולב ואפי' שיוצא עלה א' כו' ומ"ש פרודות ר"ל שנפרד העלה עד שנחלק קצת זה מזה וק"ל וכן פרש"י פרודות ראשיהן נפרדין כענפי אילנות ואין מצומצמין בשדרה עם העלין של מטה מהן:
ול' נסדק אינו משמע כן כו' כתב ב"י ואינו קושיא כלל דרש"י לאו אנסדק קאי אלא לפרש דברי רב פפא שקאי אמשנה שכתוב בה סדוק פסול. פי' לדבריו כי שם בגמ' א"ר הונא נסדק כשר ופריך בגמ' ונסדק כשר והתניא לולב כווץ כפוף סדוק פסול א"ר פפא דעביד כהימנק ופירשו הא דקתני סדוק פסול לאו שנסדק ראשי עליו או שדרה אלא דעביד כהימנק של סופרים שיש לו שני ראשים ראשו א' מפוצל כך גדול הלולב כו' והנה הקשה ב"י שפיר כיון דהאי פסול דהימנק הוא פי' סדוק דקתני בברייתא ול' סדוק שפיר משמע שהיה סדוק מתחלת ברייתו כמו אינך דקתני בהדיה דהיינו כווץ ועקום וכפוף מיהו יש ליישב דברי רבינו מדמצינו שהתלמוד הקשה ונסדק פסול והתניא כו' ש"מ דס"ל למקשן דהאי סדוק דברייתא פי' כמו נסדק דרב הונא ואם איתא שהתרצן השיב לו שאין פי' כדס"ד דמקשן הו"ל להשיב לא מאי סדוק דעביד כהימנק אבל מדהשיב סתמא דעביד כהימנק משמע ומוכח דהאי סדוק דברייתא פי' הוא נסדק כדס"ד דמקשן אלא שעביד כהימנק ולכך כתב רבינו נמי האי לשון נסדק כשר ואי עביד כהימנק כו' ר"ל האי נסדק ומש"ה הוצרך לומר לפי סברתו דשניהן איירי בנסדקו לאחר תלישתן וזה כשר וזה פסול האי טעמא משום דזה נסדק בראשו וזה נסדק באמצעיתו וק"ל: