ובסמ"ק אסר אלא א"כ איזורו מוכיח עליו ותמה ב"י על רבינו דלא הו"ל לכתוב והר"ף הוסיף כיון דלאו תוס' הוא ומה הוסיף לאסור דקאמר כיון דסמ"ק אסר אלא אם כן איזורו מוכיח עליו ממילא משמע דחלוקים שלנו כיון שאין להם איזור מוכיח אסור ונדחק ליישבו וכתב אדהא דקאמר בגמרא איזורו מוכיח עליו פירש"י שני פירושים בפרק אלו מגלחין כו' דמי שאין לו אלא חלוק א' פושטו ומתעטף במקטרנ"ו וחוגרו באיזורו ועומד ומכבס חלוק ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק א' ובפרק כל הבשר פי' איזורו מוכיח עליו תמיד הוא קבוע בחלוקו וכשהוא פושט חלוקו ולובש חלוק אחר נוטל האיזור מזה וקבעו בזה וזה שאין לו אלא חלוק א' מכבס עם איזורו והרואה כשהוא מכבס ואיזור עמו יודע שאין לו אלא חלוק א' והעלה דרי"ף סובר כפרש"י בפרק אלו מגלחין והוכיח מדברי הרי"ף והרא"ש בחד תירוצא דלפי פירש"י באלו מגלחין כיון דכל מי שאין לו אלא חלוק אחד מסתמא אין לו מי שישמשנו והוא מכבסו ע"י עצמו ואז איזורו מוכיח עליו מפני כך התירו לכבסו בין ע"י עצמו בין ע"י אחר דסתם התירו חכמים ולא חלקו דלא נתנו דבריהם לשיעורים כו' ולפי פי' זה אין לחלק בין חלוקים שלהם לחלוקים שלנו אבל לפי פירש"י בפרק כל הבשר שהאיזור תמיד הוא קבוע בחלוקו לפי זה יש לחלק בחלוקים שלנו שאין להם איזור מוכיח ובזה נתיישב דברי רבינו שכתב דברי מהר"ף בלשון הוספה דרבינו סובר דסמ"ק שכתב מי שאין לו אלא חלוק א' ואיזורו מוכיח עליו מותר לכבס הוא סובר כפרש"י בפ' אלו מגלחין וכדעת הרי"ף והרא"ש אלא שהם סוברים דלא נפקא לן מיניה מידי בזה ולכך השמיטו הא דאיזורו מוכיח עליו דנפקא לן מיניה שלא יכבס ע"י אחר או שלא ישאל כו' וא"כ לסמ"ק אין חילוק בין חלוקים שלנו לשלהם אבל הרי"ף שחילק בין חלוקים שלנו לשלהם ע"כ צ"ל דסבר כפירש"י בפ' כל הבשר דלפ"ז יש לחלק ביניהם וכמו שפירשתי ומש"ה כתב רבינו דברי הר"ף בלשון הוספה ומ"ש דרבינו היה גורס בסמ"ק שהגהות הר"ף מתחיל מאבל אין איזורו מוכיח עליו אסור נראה דמש"ה כ"כ משום דאי הוי האבל אין איזורו כו' מדברי סמ"ק א"כ הוי ק' לפי מה שפי' דסתם כל מי שאין לו אלא חלוק א' אין לו מי שישמשנו ומכבסו ע"י אחר לא הו"ל לסמ"ק לכתוב אבל כו' כיון דלא שכיח כלל הא דאיזורו מוכיח עליו. ומש"ה הרי"ף והרא"ש לא הזכירו. ולכך פי' דרבינו היה גורס אבל הגהות מהר"ף מתחילין מאבל אין איזורו כו' כך צריך לפרש לפי מה שפירש ב"י ז"ל ולעד"נ דלקמן והכא הוי דעתו של רבינו שכתב דברי הר"ף בל' הוספה משום דסובר רבינו דסמ"ק שכתב מי שאין לו אלא חלוק א' ואיזורו מוכיח עליו מותר ולא חילק בין חלוקים שלנו לשלהם ע"כ צ"ל דסובר כהפוסקים כר"י דכלי פשתן מותר וחלוקים שלנו הוי מפשתן ולכך לא חילק אבל הר"ף שחילק ואסר חלוקים שלנו ע"כ צ"ל דסובר כמהר"ם והגהות מיימוני דפסקו כאביי ורבא דאסרו אפילו כלי פשתן ולכן אסר חלוקים שלנו כיון שאין להם איזור מוכיח עליו וא"ש מה שכתב רבינו דברי הר"ף בל' הוספה ואחר שכתבנו זה מצאתי בד"מ שכתב כן בהדיא: