מ"ש ב"י דלהרמב"ם מי שהיו לו פירות על גגו וצריך לפנותו למקום אחר לא יושיטם מגג לגג כו' אבל משילין אפי' דרך ארובה ממקום למקום באותו גג עכ"ל נראה דה"פ דלרבינו ורש"י כל הסוגיא מיירי דמשליכין דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ ולרמב"ם מיירי הכל במשילין דרך ארובה מגג לגג או באותו גג ממקום למקום. מ"ש ב"י בד"ה ודע דלהרמב"ם כו' וז"ל מ"ש רבינו ובשבת אסור אכולה מילתא קאי כו' איני יודע מה בא ללמדינו במ"ש אכולה מלתא קאי כיון דרבינו לא כתב קודם זה אלא דין אחר דמותר לשלשלן למטה כו' אפי' ד' וה' לא הוי לב"י צריך לאשמעינן דאכולה מילתא קאי. מ"ש ב"י בד"ו ולא הזכירו הפוסקים זה משום דכיון דתלמודא ספוקי מספקא ליה מסתמא דינו כשבת נראה דר"ל דגם רי"ף ורמב"ם בכלל הפוסקים דס"ל דדינו כשבת ולכך הקשה וא"ת לדברי רי"ף ורמב"ם שפסקו בההיא דד' וחמש קופות לקולא בהא נמי הו"ל לפסוק לקולא כו' ולזה כתב אח"כ והר"ן כתב דלפי דרכו של הרז"ה כיון דבההיא דד' וה' קופות נקטינן כמאן דיליף י"ט משבת בהא נמי יליף י"ט משבת אבל לרי"ף ורמב"ם דלא ילפי י"ט משבת בההיא דד' וה' קופות ה"נ לא יליף לענין לגמור את האוצר ולא כמ"ש ב"י לדעת רי"ף ורמב"ם: