מותר למלוח הרבה חתיכות ביחד אעפ"י וכו' וכתב ב"י ז"ל בפ"ק דביצה אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אעפ"י שאינו צריך אלא לחתיכה אחת ודע דסמוך להאי מימרא אמרינן בגמרא דרב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא וכתבו הרי"ף והרא"ש הא דאמר רבי יהודה אמר שמואל וגם הא דרב אדא. ולכאורה נראה דרב אדא לא שרי אלא על ידי הערמה דוקא ובין אם נאמר דרב אדא לאפלוגי אתא עליה דשמואל ובין לפרושי אתא הי"ל לרבינו לכתוב דלא שרי אלא ע"י הערמה דמדכתבו הרי"ף והרא"ש דבריו משמע דס"ל דהילכתא כוותיה עכ"ל ולעד"נ דרבינו סבר כסברת הרשב"א שכתב המ"מ בפ"א דכשמולחין הכל ביחד גריעא ממה שימלח כל אחד לעצמו ע"י הערמה וסובר רבינו דרב אדא היה מחמיר על עצמו ולכן לא איתמר בדרך פלוגתא רב אדא אמר דהוי משמע דס"ל הכי מדינא ומדקאמר רב אדא מערים ומלח משמע דלעצמו היה מחמיר ורבינו כתב דמדינא שרי למלוח הכל ביחד כשמואל ולא אצטריך לאשמועי' דשרי בהערמה דמילתא דפשיטא היא כך נלע"ד לפרש דברי רבינו ואתי שפיר מה שהביא הרי"ף והרא"ש הא דשמואל והא דרב אדא דלא סתרי אהדדי כמ"ש. כתב בת"ה שאחד מן הגדולים קיבל מרבותיו שהבשר שקונים בעי"ט מותר למלוח בי"ט שהדבר ידוע שהבשר השוהה במלח מפיג טעמא וכן אותן דגים שבשרן דק שמתקלקלין בשהייה מועטת במלח ובודאי מפיגים טעמא טפי מבשר ואינהו נמי שרי למלוח בי"ט אף עפ"י שקנאו אותן מערב יום טוב אבל אותן דגים שאדרבה כששוהין אותן במלח משביחין ודאי צריך למולחן מעי"ט. עוד כתב על בשר ששחט מעי"ט שאסור לנקר אותו בי"ט דהא היה יכול לעשותו מעי"ט דודאי אין הניקור מפיג טעמו ואדרבה מסריח טפי כדמוכח מדברי ריב"א לכך נראה שיש לנקרו ע"י שינוי כמו בקופץ ובקרדום דבסמ"ק כתב אפילו מלאכה גמורה שהיא לצורך אוכל נפש אפילו אם היה אפשר לעשות מעי"ט מותר לעשות בי"ט ע"י שינוי כמו דיכת מלח עכ"ל וכ"פ רמ"א וב"י מתיר אפילו בלא שינוי לנקר: