ומיהו גבי מדידת קמח משמע כו' ב"י הביא דברי מהר"י אבוה"ב שכתב על מה שהקשה רבינו ממדידת קמח דאסרינן בגמרא למדוד אפילו בביתו ותירץ דשאני התם שהיה יכול לעשותו מעי"ט משא"כ אם שחטה בי"ט ומפני כך לא גזרו אפילו כשהיה לו בשר מעי"ט ודחה הוא ז"ל דבריו דקמח נמי הא אפשר שלא היה לו מעי"ט ולקחו ביו"ט ועוד דלפי דברי הרב קשה מה ראו להתיר בנשחט מעי"ט משום נשחט בי"ט ואדרבא הוה ליה למיסר בנשחט בי"ט אטו נשחט מעי"ט ול"נ דלא שייך למידחי משום הכי דשפיר יש לחלק בין בשר לקמח דבבשר התירו לשחוט בי"ט אע"ג דיכול לשחוט מעי"ט משום דבשר השוהה הוא מפיג טעמא ומפני כך מותר לשקול בביתו אבל קמח יכול לעשותו מעי"ט אע"ג שלקח בי"ט אסור למדוד ומשום ה"נ התירו בנשחט מעי"ט משום נשחט בי"ט לפי שרוב שוחטים בי"ט מטעם שכתבתי ולא חש למעוטי השוחטים בעי"ט משא"כ בקמח שאפשר לו ליקח בעי"ט גם מה שמדקדק מגמרא דנקט טעמא דרב דמתיר בקמח כדי שתיטול חלה בעין יפה משמע אבל היכא דלא שייך האי טעמא רב נמי אוסר נראה דלק"מ דס"ל מה שקאמר הטעם כדי שתטול חלה בעין יפה לא קאמר אלא שלא תאמר כיון שמדקדקים כ"כ א"כ איכא קפידא במדדה ואסור ע"ז קאמר כיון דהקפידא היא בשביל כדי שתטול חלה מבע"י מש"ה אין לחוש על הקפידא וה"ה מ"ש בנחתום כדי שלא יקדיח תבשילו ולא קאמר ה"ט אלא שלא תאסר כיון שמדקדקים כ"כ במדידה בצמצום משא"כ בשקול בשר בביתו אין מדקדקים כ"כ א"צ לטעם להתיר כ"כ ודו"ק: