1
והרמב"ם ז"ל כתב אם יש לו עפר מוכן כו' וכתב ב"י ז"ל ואם אין לו עפר מוכן אעפ"י שיש לו דקר נעוץ בעפר תיחוח אסור לכסותו אפי' בדקירה אחת דאי תימא בדקר נעוץ אעפ"י שלא הזמין העפר מותר בדקירה אחת א"כ אין חילוק בין עפר מוכן לדקר נעוץ כו' וצ"ע מנ"ל לפרש דברי הרמב"ם דבדקר נעוץ אסור לכסות דילמא עפר מוכן ודקר נעוץ ולא הזמין עפר הם שוים להרמב"ם וצ"ל שהוא ז"ל ראה לחלק להרמב"ם בין עפר מוכן לדקר נעוץ מדברי רבינו שחלק על הרמב"ם וכתב אם יכול לכסותו בדקירה אחת כו' רק שיהא לו דקר נעוץ כו' עכ"ל דרבינו דייק מדברי רמב"ם דנקט עפר מוכן ולא נקט דקר נעוץ משמע דבדקר נעיץ אסור לכסותו אפי' בדקירה והטעם הוא כמו שדייק ב"י: