האוכל מצה בע'"פ כבועל כו' ז"ל רא"ף ברוקח משמע כל היום וכן משמע לעיל בסי' תנ'"ח ע"ש ולעיל בסי' רמ"ט כתב ונראה דאף קודם המנחה נמי אין לקבוע דע"ש סתמא קאמר וא"כ כאן נמי ערב הפסח סתמא קאמר וכן לעיל הבכורות מתענין בערב פסח בודאי כל היום הוא אבל באשר"י פרק אלו עוברין דף קל"ג ע"ג כתב ונראה דוקא מזמן איסור חמץ ואילך אסור וכן כתב מהרא"י בת"ה סי' קכ"ה ומסתמא שמהרא"י ז"ל ראה זה באשר"י לבד כי לא מצאתי עכ"ל רא"ף ומ"ש בשם הרא"ש הוא כ"כ בפ' אלו עוברין דמייתי הירושלמי האוכל מצה בע"פ כו' אמתניתין י"ד שחל להיות בשבת כו' ומסיק הרא"ש ז"ל ונראה דדוקא מזמן איסור חמץ ואילך ע"כ מיהו י"ל דאז לוקה עליה האוכלה שכן מסיק התם והבועל ארוסה בבית חמיו לוקה משא"כ לפני זה דאינו לוקה אבל מ"מ איסור יש בדבר אכן מדברי מהרא"י בת"ה סימן קפ"ה משמע דקודם לכן אין איסור לגדול ע"ש והר"ן בפרק אלו עוברין ד' רמ"ג ע"א כתב בשם הרז"ה ג"כ שמותר ושהרמב"ן אסרו והביא ראיות לאיסורא והר"ן דחה ראיותיו ומכל מקום כתב שמשמע מהרמב"ם דאסור: