אלא אוסר כדי קליפה או כדי נטילה כו' צ"ע דהא בי"ד סי' ק"ה פסק רבינו דגדי שמן שצלאו בחלבו אסור לאכול ממנו אכילו מריש אזנו משום דהחלב מפעפע ודוקא בירך עם גידו וכיוצא בו דבר כחוש כתב שם לפני זה דסגי בקליפה או בכדי נטילה אבל לא בכזית חלב דחלב הוא שמן ומפעפע וצריך לדחוק וליושב מ"ש כאן אלא אוסר כדי קליפה וכדי נטילה אינו קאי אחלב אלא אשאר איסורין דא"א בהן דאפייה הוי כבישול להתפשט איסורו בכולו אלא בכדי קליפה או נטילה וה"ה בחלב נמי א"א באפייה להיות דינו כבישול להתפשט בכולו אלא לפי אומד הדעת דיכול להתפשט וכמ"ש בש"ד בשם ראבי"ה ור"א ממי"ץ שס"ל הכי בהדיא וכתבו אהא דאמרינן אסור לאכול ממנו מריש אזנו היינו דוקא כשרואין ומשערי' שהוא שמן כ"כ שראוי לנטף משום שהולכין בצלייה אחר אומד הדעת והרא"ש נ"ל שס"ל כוותייהו שהרי מסיק הרא"ש בתשובה זו וכתב וכ"כ הר"א ממיץ שאם נמצאת חטה כו' והיינו טעמא שר"א כו' אזיל לשיטתו שס"ל דמחלקינן גם בחלב בין בישול לצלייה ואפייה וכל שכן למליחה וכמ"ש הש"ד משמו ע"ש וזהו שדקדק רבי' וכתב בי"ד אבל גדי שמן וכאן כתב כזית חלב שאינו מרובה כ"כ כשיעור שיתפשט האיסור בכולו ועיין בב"י מ"ש בי"ד שם דרבינו לא בירר דעתו אם סובר כפי' קמא דתוס' או כפי' שני ודו"ק: