ואחת שמצננת כו' כתב הר"ן אפשר שלא חייבו שתצנן את ידיה אלא שאם רוצה לקטף במים לא תקטף באותן מים שמצננת בהן ידיה מפני שהן מתחממין ומחמיצין העיסה ולכך פירש דלא אמרו שצריכין לצנן ידיה אלא כשהיא אופה לפי שידיה מתחממין מחמת חום האור עכ"ל ב"י ודבריו מעורבבים לא ימלטו מטעות סופר שהר"ן ס"פ כל שעה לא הזכיר בדבריו שום אפייה ושנתתממו מחום התנור ולא כתב שם אלא שאם אינה מקטף א"צ לצנן ידיה ואפשר דגם דעת רבינו כן והא דכתב דאכל אשה שהיא לשה קאי צ"ל כדעת ר"ן דהיינו שאם אותה אשה שהיא לשה רוצה לקטף צריכה שני כלים ולא יקטפה במים אא"כ תצטנן ידיה תחלה מכלי מים אחר מפני שידיה נתחממו בלישת העיסה ואפשר דגם הר"ן פירש הגמרא הכי וכן פירש"י בהדיא שידיה מתתממות מחמת העיסה והביאו המ"מ אלא שכתב שם פ"ה שהרמב"ם מפרש שידיה מתחממות מחום התנור דוקא וגם הכסף משנה כתב שם בשם הרמ"ך כן ושם תמה על רבינו הטור שכתב דאכל אשה שהיא לשה קאי וז"ל וא"כ לפי דעתו אנו שאין לנו שני כלים הללו שלא כדין אנו עושין אבל דברי רבינו ישרים ונכונים כו' עכ"ל ע"ש ולפי מ"ש אין מקום התמיה אדעת הטור על מה שאין לנו שני כלים דנוכל לפרש דעתו ג"כ דוקא כשהיא רוצה לקטף ואינו חולק על הרמב"ם במה שמפרש דוקא באופה וק"ל וכן יש לדקדק ממה שמקדים א' שמקטפת בו לא' שמצננת ידיה וה"ל להקדים הא' דמצננת בו אלא ודאי משום דהאי דמצננת עכ"פ לא יצטרך כ"א כאשר היא באה לקטף ומש"ה מקדים האי דקיטוף וק"ל ונלע"ד דיש קיצור בלשון ב"י והאי ולכך פי' דלא כו' הוא דברי ב"י ובא לפרש וליישב דברי הרמב"ם וע"ד שכתב בכסף משנה ע"ש: