מפני שבאחד בניסן הוקם כו' ז"ל ב"י ונראה דה"פ דמסכת סופרים אין מתענין בכל חודש ניסן מאחר שבאחד בו הוקם המשכן ובי"ב שאחריו הקריבו הנשיאים כו' עכ'"ל משמע מדברי ב"י דהנשיאים התחילו להקריב ביום ב' להקמתו דאף אם בזאת יש לתרץ דמ"ש ב"י ובי"ב שאחריו אינו ר"ל אחר יום ראשון אלא אחר הקמתו ור"ל בכללו גם יום ראשון שהיה אחרי הקמת המשכן ובו הקריב נחשון ע"כ אין דעת הב"י כן דהא כתב מיד אחר זה ז"ל ועוד דא"כ לית לן שלא להתענות אלא באלו י"ג ימים בלבד כו' עד לכך נראה דמטעם אותן י"ג ימים כו' מדכייל י"ג אהדדי מכלל דפשוט שלא להתענות בהן מהטעם שנכתב בדברי רבינו ורבינו לא הזכיר אלא הקמת המשכן והקרבת נשיאים ש"מ שבי"ב שאחריו דוקא קאמר והיינו י"ג ימים בניסן. ותימא הלא איתא בסדר עולם ומייתי לה במסכת שבת פ' ר"ע דף פ"ז ע"ב שיום שמיני למילואים הוא היה ר"ח ניסן ונטל עשר עטרות וקא חשיב ומונה ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים כו' ופירש"י לנשיאים לחנוכת הבית שנחשון בר"ח הקריב וכן פירש"י בפרשת שמיני בפסוק ואת שעיר החטאת דרש דרש משה וגו' וסדר עולם מייתי נמי רש"י שם בריש הפרשה. והא דכתב הטור ביום ראשון הוקם המשכן כדי לאשמועינן אימתי התחילו להקריב דהא מיד שהוקם התחילו שהרי חנכו המזבח והא דלא מתענין בי"ג בניסן או משום דרובו יצא בקדושה או משום לפניהם ולאחריהם או משום דא"ח שלהם היה ותדע דאל"כ למה לא נקט יום ראשון היה ר"ח ובשביל זה אין מתענין ואף הב"י בא לדקדק מכח האי קושיא שרבינו לא בא ללמד טעם למה אין מתענין בהנך ימים אלא ליתן טעם אכל חודש ומש"ה קדשו עוד קדושה זו דהוקם בו המשכן וכיון שנעשה בו קדושה מרובה מש"ה אין מתענין בו כל החודש וזהו דוחק: