ובקריאת הפרשה הלכה כרב דאמר דולג פי' כהן קורא ג"פ שהם וידבר כו' ואמרת ולוי חוזר וקורא ואמרת ומסקנא דגמרא בפרק קמא דמגילה והטעם ג"כ שם בגמרא מפני שפרשה זו אין בה אלא ח' פסוקים ואם יקראו שנים הראשונים כ"א ג' פסוקים לא נשארו אלא ב"פ ואין משיירים בפ' פחות מג' פסוקים ואם קראו פ' זו בשנייה ונשארו עדיין שבעה פסוקים לקרות בהן ב' אנשים א"א לפי שהם נחלקים לב' פרשיות פ' וביום השבת היא מב' פסוקים ובראשי חדשיכם היא מה' פ' ואם יקרא איש א' כ' וביום השבת ופסוק א' מפרשת ובראשי חדשיכם אין מתחילין בפר' פחות מג' פסוקים ואם יקרא פ' וביום השבת וג' פסוקים מפרשת ובראשי חדשיכם לא נשארו אלא ב' פסוקים וע"ש ופירש הר"ר אלפסי והגאונים בפ' ראש חודש ואמצעי היינו שני והקשה עליו הרמב"ן ז"ל דאם כן מה הועילו חכמים בתקנתן דהרי אותה חששא במקומה עומדת שהרואה אותו מתחיל בפסוק שלישי שבפרשה יאמר הראשון לא קרא אלא שנים ואי לא חיישינן לנכנסים בדלא אפשר למה דולג יקראו שנים בפרשת צו והג' יקרא וביום השבת ופסוק א' ובראשי חדשיכם דמאי איכא אי משום דאין מתחילין בפ' פחות מג' פסוקים יהא ההיא אינו אלא משום הנכנסים וכיון דאפילו בדילוג אכתי איכא לההיא חששא גופא למה ידלג ליקרי כדרכו ולא ניחוש לנכנסים כיון דלא אפשר ומתוך כך דחק הרמב"ן להעמיד פלוגתא דרב ושמואל אמעמדות אבל בראש חדש קורא כדרכו וגם הרשב"א ז"ל תירץ ליישב המנהג ועיין שם בפי' רבינו ניסים פרק הקורא את המגילה עומד ד' שע"א ע"ב והר"ן תירץ דרבנן גזרו דלעיל אין מתחילין בפרשה ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים והך תקנתא לא מיעקרא לעולם הילכך א"א שיקראו כדרכן ובראשי חדשיכם דהיכא ליעבד כדאיתא בגמרא שאילו היו קורין כדרכן לא לנכנסים ולא ליוצאים בלבד היינו חוששין אלא אפי' לעומדים שם מתחלה ועד סוף איכא למיחש לחורבה שיהיו סבורים לומר שמותר להתחיל בפרשה בפחות מג' פסוקים וירגילו לעשות כן בכל שנה כשיזדמן להם ואיכא משום הנכנסים או אם ישייר בפרשה בפחות מג"פ ירגיל לעשות כן בכל השנה ואיכא משום היוצאין ולפיכך לא רצו חכמים לעקור אחת משתי תקנות אלו לעולם אפילו אי לא אפשר ושמא תאמר והא אכתי כי אמרינן נמי דולג איכא למיחש שהעומדים שם יהיו סבורים שמותר לדלג בעלמא ויבואו לעשות כן בפסוק שלישי שבפרשה ואיכא משום הנכנסים הא לא קשיא שאין הדילוג מצוי ולמה יבא לדלג אדרבה מי שהוא בבית הכנסת מתחלה ועד סוף שואל למה הוא דולג כיון דאיכא פסוקים טובא ומפרשינן ליה לפי שאין מתחילין ואין משיירין בפרשה עושין כן ומתוך כך לא יבואו לדלג בעלמא וכיוצא בזה שלא יחשבו הנכנסים שהתחילו בפרשה בפחות מג' פסוקים ועוד שאין הדילוג מצוי ואינו נעשה אלא בדוחק וליכא למיחש ביה אבל אם היו קורין כדרכן העומדים בב"ה אין רואין שינוי כלל ואין סבורין דהכא שאני משום דלא אפשר אלא סבורין כדרכן הן קורין שמותר להתחיל ולסיים בפרשה פחות מג"פ וע"ש: