ומטלטל בכולה ע"י זריקה שיכול לזרוק אפילו חוץ מאלפים כו' ר"פ מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ב) אמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה א"י מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים ומטלטל בארבעה ופי' רש"י מטלטל בכולה אפילו חוץ לאלפים שאין לו רשות להלוך מותר לטלטל ע"י זריקה כלומר מותר לזרוק שם דקי"ל מחיצה העשויה בשבת שמה מחיצה וממילא שמעינן דבתוך אלפים מטלטל כדרכו דהא מחיצות נינהו עכ"ל ובאמת שכן משמע לישנא דגמרא דפריך עליה דרב הונא ולטלטל בכולה ע"י זריקה ואח"כ פריך ולטלטל כאורחא ומשני משום דהוי כמחיצה שנפרצה במילואה למקום האסור לה ומדפריך עלה דרב הונא משמע דאליבא דשמואל ה"נ דמטלטל כאורחא דדוחק לומר דלפי המסקנא אפילו לשמואל אסור לטלטל כאורחיה דלא משמע הכי אבל התוס' פירשו שם ז"ל ומטלטל בכולה ע"י זריקה נראה לר"י דאף תוך אלפים מטלטל ע"י זריקה אבל כי אורחיה אינו מטלטל אלא ד' אמות דלענין טלטול כאורחיה ה"ל כנפרצה למקום האסור לה עכ"ל וצ"ל דס"ל דלפי מאי דמסיק אליבא דרב הונא דהוי נפרצה למקום האסור גם לשמואל אסור לטלטל כאורחיה מטעם דנפרצה למקום האסור אבל רש"י סובר מדשרי לזרוק בכולה בדין הוא דמותר לטלטל ג"כ בכולה רק האיסור הוא משום הילוך ומצד הטלטול ליכא שום איסור לכך מותר לטלטל תוך אלפים ואפילו כאורחיה ולא הוי נפרצה למקום האסור לה ולרב הונא דוקא דאסור לזרוק אפילו חוץ מאלפים א"כ הוי לענין טלטול ג"כ כנפרצה במילואה והרא"ש ורבינו וגם הרמזים סתמו דבריהם ונראה מאחר שדרכו של הרא"ש להביא דברי התוס' במקום שמסכים עמהן וכאן לא הביא משמע דסבר כפירש"י כנלע"ד: