ואפילו היא תלויה שאינה נוגעת בקרקעית החריץ כו' וכתב ב"י ע"ז דקולא הוא שהקילו חכמים במים כמו שהקילו להתיר במים מחיצה תלויה כלו' אעפ"י שאינה נוגעת במים יש לדקדק בדבריו והלא הוא עצמו הביא בסי' שע"ו גבי בור שבין שתי החצירות דרוב הפוסקים פסקו כרב יהודא ובעי טפת ממנו משוקע במים וגם רבינו כתב בהדיא שם כך וצ"ל דה"ק כמו שהקילו במים מחיצה תלויה שאינה נוגעת ר"ל במקום שאין צריך ליגע אליבא דכ"ע כמו גבי גזוזטראות בסי שנ"ו דהקילו אפילו כשאין מחיצה נוגעת וה"ה דהכא הקילו אבל מ"מ צריך להיות טפח במים כמו שפסקו רוב הפוסקים ולכך דייק רבינו לכתוב שאין נוגעת בקרקעית אבל צריך ליגע במים או אפשר לפרש דבריו בע"א דה"ק ואליבא דרש"י והראב"ד דפסקו כרב הונא דא"צ ליגע במים כמו שהביא ב"י בסי' שע"ו ור'"ל כמו שהקילו לרש"י אפילו כשאינו נוגעת כלל וה"ה ה"נ הקילו אבל לעולם צריך ליגע. מ"ש ב"י בסוף סי' זה בור של תבן שהוא בין ב' תחומי שבת אלו נוטלין מכאן ומאכילין ואלו נוטלין מכאן ומאכילין כו' והטעם הוא משום דתבן עומד לנפשו ואמרינן ברירה וכל אחד נוטל מחלקו ואין חוששין שמא אלו יקחו מן התחום השני) ואין דומה למילוי מים שהמים מעורבין הן וק"ל: