ובשל יד כו' ואם כתבן על ד' קלפים והניחם בבית אחד יצא וא"צ לדבקם. שם ד' הנ"ל ת"ר כיצד כותבן תפילין של יד כותבה על עור א'. ואם כתבן על ד' עורות והניחן בבית אחד יצא וצריך לדבק כו' דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך ומודה לי רבי יהודה שאם אין לו תפילין של יד ויש לו ב' תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן ומניחה ופריך מודה היינו פלוגתייהו. אמר רבא מדבריו של רבי יוסי חזר בו רבי יהודה פירש"י דמדבריו של ר' יוסי נשמע שחזר בו רבי יהודה וא"צ לדבק ע"כ. וכתב ב"י ז"ל רבינו שכתב והניחם בבית א' לא דק. [דהול"ל אף אם הניחם בד' בתים יצא בטולה] וא"ל דכיון דטולה עליו עור מלמעלה ואינו נראה מבחוץ אלא בית א' משו"ה קאמר והניחם בבית אחד. א"נ שסובר שאע"פ שהן ד' בתים צריך שיהיו הפרשיות מונחות בבית א' דכל זה אינו במשמע לשונו וגם מדברי רש"י והרמב"ם לא משמע הכי אלא אע"פ שהם מונחות בד' בתים כמו שהיו מקודם כיון שטולה עליהם עור א' כשר ועוד שעכ"פ יש קצור בל' רבינו שלא כתב הא דטולה עור עכ"ל. ולא ידעתי מאי קאמר הרי גם לשון הרמב"ם בפ"ג דתפילין כלשון רבינו שכתב תפילין של יד כותבין ד' כו' אם כתבן על ד' עורות והכניסן בבית א' יצא וא"צ לדבקם ודין טולה לא נזכר שם עד דין י"ז שכתב ז"ל תפילה של ראש אין עושין אותה של יד ושל יד עושין אותה כו' בד"א בשלבשן אבל לא לבשן כו' אם רצה להחזירן לשל יד מותר כיצד טולה עור עד שתעשה אחת עכ"ל. וכסגנון זה עצמו כתב רבינו שכאן כתב דין הניחן בבית א' ולקמן סימן מ"ב כתב דתפילין של ראש שהן חדשות מותר לשנותן לשל יד ע"כ. והיינו דין טולה עור. וכמ"ש לעיל לשון הגמרא שחדא עניינא הוא בגמרא. ואע"פ שרבינו סתם לקמן ולא מפרש בהדיא כיצד עושין כו'. כיון שמי שמבין מ"ש תפילין של ראש שהן חדשות מותר לשנות כו' ידע ג"כ זה. וא"ת בין לרמב"ם בין לרבינו קשיא תרתי למה לי לאשמועינן דאפילו כתבן ונתנן בד' בתים יכול לטלות עליהן עור ולעשות מהן של יד כ"ש כשהניחם בבית אחד וא"כ הך דהכא ל"ל. זה אינו קושיא כלל דהכא מיירי כשכונתו לכתוב ולעשות תפילין של יד להכי דוקא אם הניחם בבית א' יצא וא"צ לדבק אבל אם עשה מתחלה תפילין של ד' בתים וכונתו שתהיה לו לתפילה של יד בהא ודאי לא מצי טולה עליהן עור כיון שהעשייה לכתחלה היתה שלא כדין כלל. ולקמן אמר דין אחר דמי שהיה לו ב' תפילין של ראש דנמצא דבשעה שנעשו אותן תפילין שהונחו בד' בתים היתה העשייה והנחה כדין וכדת שהרי לשם תפילין של ראש נעשו אך שעתה רוצה לשנותן לשל יד בהא ס"ל לרבינו ולהרמב"ם דיכול לטלות עליהן עור. תדע לך דיש לחלק בין טולה לטולה דאל"כ מה לו לרבי יוסי לומר מודה לי רבי יהודה שאם אין לו תפילין של יד ויש לו ב' תפילין של ראש כו' ולא אמר בקיצור ומודה לי רבי יהודה שאם עשאן ד' פרשיות והניחן בד' בתים דיכול לטלות עליהן עור דהוה רבותא טפי וגם הוה דומיא דפלוגתתם. ומדדייק לומר ההודאה על עניין אחר ש"מ דדוקא בכה"ג שמתחלה היתה ההנחה כדין וכדת שאותה פעם שהניח בד' בתים היה דעתו וכוונתו שתהיה תפילין של ראש אך שעתה שאין לו של יד רוצה לשנות זו של ראש לשל יד בהא הוא ?דמרינן ליה לטלות עליהן עור אבל כשלכתחלה כתבן בד' פרשיות והניחן בד' בתים ולשם תפילה של יד בהא אפי' ר' יוסי מודה דאינו רשאי לטלות עליהן עור אחד לעשותן של יד כיון דתחלת עשייה היתה שלא כדין וכדת וחילוק זה ברור. ואם תקשה א"כ מאי פריך שם היינו פלוגתייהו דלמא ע"כ לא א"ר יוסי שר' יהודה מודה לו דא"צ לדבק אלא כגון התם דהיה לו תפילין של ראש דמתחלה היתה הכתיבה והעשייה כדת אבל פלוגתתם הוא כשהיה כוונתו לעשות תפילין של יד וכתבם בד' פרשיות ולהכי כיון שהיתה העשייה שלא כדין ס"ל לר' יהודה דאף שהניחם בבית אחד אינו יוצא עד שידבקם. זה אינו קושיא כלל דודאי אם נאמר דרבי יהודה מודה בכתבם בד' עורות לשם תפילין של ראש דיכול לטלות עליהן עור ולצאת בהן ידי חובת של יד כיון דמחוץ הוא אות א' [ואע"פ שאינו מקיים מבפנים והיה לך לאות דמשמע אות א'] שהרי הם ד' ראשים בשל ראש לגמרי [א"כ כ"ש] ולפחות ?ה"ה כשהניחם לכתחלה בבית א' יוצא דהרי אות אחת לגמרי מצד הבית אבל כשמתחלה עשאם והניחם בד' בתים לשם תפילין של יד בהא פשיטא לכ"ע דפסול כיון שלא היה כאן שום עשייה כדת וכדין. זה נ"ל ברור. ועוד נ"ל דאפשר דאפילו אם היתה עשייה וההנחה כדין וכגון הא שכתבתי לעיל שכתבה לכתחלה לשם תפילין של ראש אפילו הכי לא התירו לו לעשות עליהן עור אלא לזמן מה ומפני הדוחק כיון שאין לו תפילין של יד אבל להניחן כן מוטלה בעור אפשר דאסור ודו"ק: