אפילו של עלייה כו' וע"ל סי' תקי"ח דביו"ט הוא בהיפך דסולם של שובך שריא משום שמחת י"ט. אבל של עלייה אסור דחיישינן שמא יוציאנה לר"ה משא"כ בשבת דלא שכיח להוציא לר"ה וכ"כ התו' והרא"ש בריש ביצה. ד"מ. וגם הב"י הביא שהתוס' הקשו הגמרות אהדדי וחלקו בין שבת ליו"ט מה"ט הנ"ל וכתבו עוד שהרא"ש כתב שר"ת תירץ וחילק בין סולם של בית שדרך לטלטלה מזוית לזוית ול"ד לסולם של עלייה והן גדולים כו' ומסיק ב"י ורבינו סבר כתירוץ קמא לחלק בין שבת לי"ט וכ"כ ברמזים אבל קשה דבסימן תקי"ח נראה שתופס תירוץ דר"ת עיקר עכ"ל ולעד"נ דלק"מ דרא"ש לא כתב תירוצא דר"ת כדי לחלק על שנוי קמא דשינויא קמא ודאי אמת הוא וגם ר"ת מודה ביה דהא מילתא בטעמא הוא דבשבת ליכא למיגזר כ"א בי"ט ולא בא הרא"ש לחדש לנו בתירוצא דר"ת כ"א ללמדינו דגם בי"ט יש לחלק בין סולם של בית לשל עלייה משא"כ לשינויא קמא דבי"ט בכל ענין אסור. וניחא ליה לר"ת בשאר שינויא משום להשוות המימראות דתרווייהו איירי אפילו בי"ט. ועוד דבגמרא משמע דמתיר בסולם גדול כל שהוא וכמ"ש התוס' ואי בשבת מיירי קשה דהא מותר אפילו גדול ודו"ק עיין בתוס' פרק חלון (עירובין דף ע"ז ע"ב):